הפודקסט על מרקס, פרק 43, "אוטופיה ופוליטיקה"

הפרק ה 43 של הפודקסט על מרקס הוא פרק סיום העונה של העונה השניה.
בפרק זה אנחנו חוזרים לעיין במניפסט הקומוניסטי ומבררים את הביקורת של מרקס (ואנגלס)
על קבוצה של סוציאליסטים שמחברי המניפסט העניקו להם את הכינוי "אוטופיסטים".
אגב כך אנחנו מבררים שוב את מקומה של האוטופיה אצל מרקס, ואת האופן שבו היא מנוגדת,
מצד אחד, למדע, ומצד אחר היא מנוגדת לפוליטיקה.
נחזור לשדר בעונה השלישית לאחר הפסקה קצרה.

בתמונה: כתבתי ב'גוגל תמונות' אוטופיה ופוליטיקה וזה מה שיצא

הסוציאליזם בין פוליטיקה

הפודקסט על מרקס, פרק 42, "Quid Pro Quo"

בפרק זה אנחנו מעיינים במכתב הביקורת שכתב מרקס על טיוטת מצע גותהא, ומעשירים את הבנתנו בשאלת היחס שבין הסוציאליזם המבוסס על "צדק" ועל "חליפין הוגנים" והסוציאליזם הגורס "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" ושואף לבטל לחלוטין את החליפין. נגלה שלקראת סוף ימיו, כשכתב את ביקורת תכנית גותהא, עמדתו של מרקס ביחס לשני סוגי הסוציאליזם הללו היתה, כצפוי, מורכבת.

בתמונה: קשה לחמוק מדימוי המאזניים כשמדברים על צדק. כתבתי justice ב"גוגל תמונות" ומבין חמישים התוצאות הראשונות שקבלתי, המאזניים הללו הופיעו ארבעים וארבע פעמים! (בדרך כלל בצוותא עם אלת הצדק האוחזת בהם). אולי אפשר ללמוד מכך על הקשר העמוק שבתודעתנו בין המלים "צדק" ו"שוויון" (שכן נראה שנעשה צדק כאשר שתי כפות המאזניים מאוזנות, כלומר נמצאות במרחק שווה מן הקרקע). אולי זה גם אומר משהו על הקשר שבין המושג "צדק" לבין מסחר, חליפין ותשלום. בספר ויקרא כתוב: "מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (ויקרא, יט, לו). כל שמות העצם בפסוק הינם כלים למדידת משקלים, מידות ונפחים שנועדו להבטיח צדק בתהליך הקנייה והמכירה.

הפודקסט על מרקס, פרק 41, "ביטולה ההיסטורי של תורת הערך של העבודה"

בפרק זה אנחנו מעיינים שוב במחברות ה'גרונדריסה' ומציגים, מטעמו של מרקס, ביקורת נוספת על תורת הערך של העבודה. מרקס מראה כי התוקף של תורת הערך של העבודה משתנה באופן היסטורי: הוא נחלש ככל שאופן הייצור הופך מדעי, טכנולוגי וחברתי יותר. מה הן ההשלכות של אבחנה זו על התיאוריה הכלכלית של מרקס ועל תורת השחרור שלו?

בתמונה: קריקטורה זו הופיעה שוב ושוב כשהקלדתי ב'גוגל תמונות' את הערך
Labor Theory of Value. הכתוב בראש הציור מלמד משהו על כך שקשה להשתחרר
מאופן המחשבה הקפיטליסטי ממש כשם שקשה להשתחרר מן הקפיטליזם.

In Defense of the Labor Theory of Value - Cosmonaut

הפודקסט על מרקס, פרק 40, "נֶלֶקְס והקפיטליזם"

בפרק זה אנחנו חוזרים אל תורת הערך של העבודה ומעיינים בה עיון ביקורתי בעזרת דברים שכתב מרקס במחברות הטיוטה של השנים 1857-1858, המכונות "הגְּרוּנְדְרִיסֶה".
אנחנו מבקרים, בהדרכתו של מרקס, סוג מסויים של סוציאליזם, המבוסס על תורת הערך של העבודה ודוגל בשיטה כלכלית של "שטרות עבודה".
על הדרך אנחנו גם משוחחים עם חייזר, ומקימים, בהשראתו של הסוציאליסט הוולשי רוברט אואן, מוסד פיננסי רב עלילות אשר שמו נֶלֶקְס.

בתמונה: שטרות מן "המוסד הלאומי לחליפין הוגנים" מיסודו של רוברט אואן, בערך של שתי שעות עבודה וחמש שעות עבודה.

:

הפודקסט על מרקס, פרק 39, "כל הציפורים מבקשות: מהפכה!"

בפרק זה אנחנו חוזרים לדבר ישירות על המהפכה. אני מנסה לעשות סדר בתורת המהפכה של מרקס, ומעלה, אגב כך, זכרונות מימים (קצת) טובים יותר.

בתמונה: אלפרד היצ'קוק משוחח עם מהפכן.

הפודקסט על מרקס, פרק 38, "תחי הקומונה!"

בפרק זה אנחנו ממשיכים לברר את תורת המדינה של מרקס, ואת תורת המהפכה שלו, דרך סיפורה של הקומונה הפריזאית (1871) והחיבור שכתב מרקס על אירועי הקומונה: "מלחמת האזרחים בצרפת". חיבור זה הוא המקום היחיד בכל כתבי מרקס שאפשר לצייר בעזרתו תמונה מפורטת יחסית על אודות האופן שבו תיאר לעצמו מרקס את מהפכת השחרור של הפרולטריון. כל הטקסט שאקרא לקוח מן החיבור "מלחמת האזרחים בצרפת" שכונס בעברית בכרך הראשון של מרקס, אנגלס, כתבים נבחרים.

בתמונה: זוהי כנראה התמונה המפורסמת ביותר מימי הקומונה הפריזאית. אפשר לראות בה בריקדה שהקים ב 18 במרץ 1871 המשמר הלאומי הפריזאי שהפך למשמר המהפכני של הקומונה הפרזיאית.

undefined

ועל כך נאמר והושר:

עַל בָּרִיקָדוֹת קוּמוּ, הַעְפִּילוּ
קוּמוּ, עֲלוּ נָא צְבָא עֲמֵלִים.
דֶּגֶל אָדֹם אָדֹם נִשָּׂא בַּמָּרוֹם מָרוֹם
‏כִּי בָּא הַיּוֹם נַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים.
כִּי בָּא הַיּוֹם לָשֵׂאת אֶת הַדְּגָלִים.
ואם מתחשק לכם לשיר את זה, אתם מוזמנים להצטרף לביצוע של חבורת שֹֹהם:

 

הפודקסט על מרקס, פרק 37, "ידיד המדינה"

בפרק זה אנחנו חוזרים אל תורת המדינה של מרקס, ומבררים את הפולמוס שבין המרקסיסטים והאנארכיסטים. האם צדק מיכאל בקונין כשאמר שמרקס וחסידיו הם "ידידי המדינה"? התשובה מורכבת, או דיאלקטית…

ועוד דבר: עברתי באופן סופי להקלטה בבית. לשם כך גם רכשתי מיקרופון חדש.
יש עוד קצת בעיות הנובעות כנראה מההגדרות בתוכנת ההקלטה שלי, אבל אני
ולירן גולדשמידט (עורך הסאונד המסור) מקווים לפתור אותן במהרה.

בתמונה: אני והאולפן החדש שלי.
חדי העין יבחינו בספר "הקדמה לפנומנולוגיה של הרוח"
מאת היגל, בתרגומו של ירמיהו יובל.
ולא צריך עין חדה בכדי לראות שאני לא יודע לצלם סלפי
ושאני מקליט בפיג'מה.

הפודקסט על מרקס, פרק 36, "ושוב, ביטול העבודה"

לכבוד יום ההולדת שלי שחל היום, הפרק השלישי והאחרון בנשא "ביטול העבודה"

בתמונה: הפילוסוף ברוך שפינוזה, החוגג בדיוק היום את יום הולדתו ה 391

הפודקסט על מרקס, פרק 35, "ביטול העבודה, המשך"

בפרק זה אנחנו ממשיכים בבירור המושג "ביטול העבודה", בוחנים בעזרתו של מרקס מה זה בעצם הדבר הזה שאותו אנחנו מבטלים, ולבסוף יוצאים לסיור במחוזות האוטופיה.

בתמונה: "הקוצרים" מאת פטר ברויגל האב

הפודקסט על מרקס, פרק 34, "ביטול העבודה"

בפרק זה אנחנו בוחנים את האפשרות המוצגת (או לפחות נרמזת) בכתבי מרקס לביטול דיאלקטי של העבודה.

בתמונה: יוחנן סימון, "דמויות בקיבוץ"