אלכסנדריה ואלקסיס או: משהו קורה באמריקה

אלכסנדריה אוקסיו קורטז היא צעירה ניו-יורקית בת 28 ממוצא פורטוריקני. היא סוציאליסטית מוצהרת. ב 26 ביוני השנה (2018), נצחה אוקסיו קורטז בבחירות המקדימות על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז NY-14  (מחוז המקיף חלקים מהברונקס ומרובע קווינס). היא גברה על חבר בית הנבחרים המכהן, ג'וזף קרוולי, איש הממסד הוותיק של המפלגה הדמוקרטית, המקושר לבעלי-הון תומכי המפלגה (כן, וגם ידיד ישראל שפעל למען שלום ישראלי-פלסטיני). אוקסיו קורטז ניהלה קמפיין דל תקציב: הכסף שעמד לרשותה לא הגיע כדי עשירית מתקציבו של יריבה. והיא נצחה.  הכסא של מחוז NY-14 בבית הנבחרים הוא כסא דמוקרטי מובהק. רק ב 17 מתוך מאה השנים האחרונות ישב עליו נציג רפובליקני. לכן, אם לא יקרה משהו מאוד יוצא דופן, אלכסנדריה אוקסיו קורטז תכנס בנובמבר הקרוב לבית הנבחרים של ארצות הברית של אמריקה.
להמשיך לקרוא אלכסנדריה ואלקסיס או: משהו קורה באמריקה

אדם וקהילה – תפיסתו של מרקס ובעיותיה

כשדנים באופן שבו מופיע המושג "קהילה" בהגותו של מרקס, מזכירים בדרך כלל שני מופעים מרכזיים של מושג זה, היינו: הקהילה הקדומה, שהיתה התצורה החברתית הדומיננטית בעידנים הטרום קפיטליסטיים, והקהילה העתידית, שתופיע כצורתה של החברה שהתגברה על הקפיטליזם. הראשונה היא מעין אלטרנטיבה מרקסית למושג התיאורטי "מצב הטבע" . "מצב הטבע הקהילתי" של מרקס (ביטוי שהוא עצמו לא אחז בו כמובן), הוצג כביקורת וכאלטרנטיבה ל"מצב הטבע הפרטי-אינדבידואלי", אשר הופיע בפילוסופיה הפוליטית של המאה השמונה-עשרה, ושוב, בלבוש אחר, בתיאוריות כלכליות של המאה התשע-עשרה. באופן דומה, או אנאלוגי, נוכל לומר שחזונו של מרקס אודות חברה חופשית, חברה העומדת בסימנה של ההתאגדות השיתופית, הוא אלטרנטיבה סוציאליסטית לאוטופיה הבורגנית אודות רפובליקה של פרטים שווים, חופשיים ורכושניים, שאסיפת האזרחים מתווכת עבורם את יחסיהם הפוליטיים, והרכוש הפרטי מתווך עבורם את הזדקקותם הכלכלית ההדדית. להמשיך לקרוא אדם וקהילה – תפיסתו של מרקס ובעיותיה

סוציאליזם קהילתי – נסיון לתיאור

אני סוציאליסט קהילתי. אני שותף לאחרים שהם סוציאליסטים קהילתיים. בדברים הבאים אנסה להסביר באורח תמציתי מהו סוציאליזם קהילתי.
אדגיש: לא אציג כאן את קווי היסוד של הסוציאליזם הקהילתי אלא את קווי המתאר שלו. כלומר: אדבר פחות על יסודותיו התיאורטיים של הסוציאליזם הקהילתי (ועל הדרך מהנחות-היסוד אל המסקנות המעשיות) ואסתפק, במסגרת זו, בתיאור מאפייניו העיקריים.

אני סוציאליסט קהילתי. אני שותף לאחרים שהם סוציאליסטים קהילתיים. בדברים הבאים אנסה להסביר באורח תמציתי מהו סוציאליזם קהילתי.

אדגיש: לא אציג כאן את קווי היסוד של הסוציאליזם הקהילתי אלא את קווי המתאר שלו. כלומר: אדבר פחות על  יסודותיו התיאורטיים של הסוציאליזם הקהילתי (ועל הדרך מהנחות-היסוד אל המסקנות המעשיות) ואסתפק, במסגרת זו, בתיאור מאפייניו העיקריים.

את הדברים הבאים אין לקרוא כהגדרה לסוציאליזם הקהילתי. הגדרות מזמינות בדרך-כלל ויכוחים סמנטיים משמימים. הטענות שיוצגו כאן מְכַוְּנוֹת אל התוכן ואל המהות של הסוציאליזם הקהילתי. אקווה שיהיה בהן כדי לעורר דיון תוכני ומהותי.

להמשיך לקרוא סוציאליזם קהילתי – נסיון לתיאור

Community and the Universal / Yiftah Goldman

הרצאה שנשאתי בכנס ה"איגוד הבינלאומי של חוקרי קומונות" (ICSA) במכללת עמק יזרעאל ביוני האחרון.
נושאי ההרצאה:
א) ההתנגדות של הליברליזם הקלאסי, יליד הפילוסופיה של הנאורות, ל"קהילה" משום שהיא יוצרת חציצה בין הפרט לבין הערכים האוניברסליים;
ב) ביקורת התנגדות זאת;
ג) הצבעה על גישה אחרת, אף היא ילידת הנאורות, שעל פיה ה"קהילה" יכולה לשמש גורם מתווך בין הפרטי והאוניברסלי.
הטקסט בשפה האנגלית.

Genuine liberalism, which sprang from the philosophy of Enlightenment, has always been suspicious about community. Universalism, and in particular the universality of moral judgments, was one of the achievements of the Enlightenment, and an essential element of Liberal thought. Such Universalism is manifested in political statements such as the American Declaration of Independence and the French Declaration of the Rights of Man and of the Citizen, as well as in philosophical essays written by thinkers such as Locke, Rousseau and Kant. Universal morality, according to liberal tradition, cannot recognize any community other than the community of all mankind. The concrete group demands of its members a particular loyalty, which subverts universalism; it is a partition between the individual and the universal.

להמשיך לקרוא Community and the Universal / Yiftah Goldman

על תופעה(?) ישראלית(?) חדשה(?): חברים ובני משפחה היוצרים "קהילות שכנים"

נטלי גרויסמן, כתבת העתון "כלכליסט" פנתה אלי לצורך כתבה שהכינה על תופעה ישראלית חדשה: קבוצות של חברים או בני משפחה העוברים לגור בשכנות זה לזה ויוצרים דפוסים חדשים של קהילתיות. היא שלחה לי שש שאלות שעליהן עניתי בהרחבה יתירה. בסופו של דבר רק משפט אחד או שניים מכל מה שאמרתי נכנס לכתבה. ומה יעלה בגורלו של הטקסט כולו? ברגעים כאלה אדם אומר לעצמו: טוב שיש לי אתר אינטרנט…

נטלי גרויסמן, כתבת העתון "כלכליסט" פנתה אלי לצורך כתבה שהכינה על תופעה ישראלית חדשה: קבוצות של חברים או בני משפחה העוברים לגור בשכנות זה לזה ויוצרים דפוסים חדשים של קהילתיות. היא שלחה לי שש שאלות שעליהן עניתי בהרחבה יתירה. בסופו של דבר רק משפט אחד או שניים מכל מה שאמרתי נכנס לכתבה (את הכתבה של גרויסמן אפשר למצוא  כאן ואת הדברים שלי כאן). ומה יעלה בגורלו של הטקסט כולו? ברגעים כאלה אדם אומר לעצמו: טוב שיש לי אתר אינטרנט…

להמשיך לקרוא על תופעה(?) ישראלית(?) חדשה(?): חברים ובני משפחה היוצרים "קהילות שכנים"

מעורבות אזרחית בניהול ענייני הציבור – "המודל ההולנדי"

בעקבות הרשימה שפרסמתי כאן, והדיון אודות הדרכים לעידוד מעורבות אזרחית בענייני הציבור, התנהלה שיחה באימיילים ובטלפון ביני לבין יעקב לקס (לקסי) – מתכנן מרחבי בדימוס השוהה בימים אלה באמסטרדם.
הנה עיקרי הדברים שלמדתי מפיו של לקסי על "המודל ההולנדי"

בעקבות הרשימה שפרסמתי כאן, והדיון אודות הדרכים לעידוד מעורבות אזרחית בענייני הציבור, התנהלה שיחה באימיילים ובטלפון ביני לבין יעקב לקס (לקסי) – מתכנן מרחבי בדימוס השוהה בימים אלה באמסטרדם.

הנה עיקרי הדברים שלמדתי מפיו של לקסי על "המודל ההולנדי":

להמשיך לקרוא מעורבות אזרחית בניהול ענייני הציבור – "המודל ההולנדי"

הפטרול הלילי והקהילה

על האופן שבו משמש מושג ה"קהילה" כמסווה אידאולוגי להפרטה, ועל כך ש"מדינה" ו"קהילה" אינן שני הפכים פשוטים (ככל שזו גדלה זו קטנה ולהפך). הקהילה יכולה לשגשג דווקא במדינה חזקה.
(פורסם לראשונה באתר "העוקץ")

לפני כמה ימים, בעודי מזדחל בפקק במבואות תל אביב, האזנתי לקרן נויבך שראיינה ברדיו יושב-ראש ועד שכונה כלשהי ברחובות (שכחתי את שם השכונה). ראש הועד סיפר ששכונתו הפכה ליעד של עברייני רכוש הפורצים לבתים בכל שעות היממה וממררים את חיי התושבים.

– "פניתם למשטרה?" שאלה המראיינת.

– "פנינו", השיב ראש הועד.

– "ומה אמרו לכם?"

(תתכונן, אמרתי לעצמי, הנה זה בא. ואכן זה בא)

– "מפקד המשטרה הציע לנו להתראגן כקהילה ולקחת על עצמנו את משימת השיטור בשכונה", אמר ראש הועד.

להמשיך לקרוא הפטרול הלילי והקהילה