הפודקסט על מרקס, פרק חמישי, "חתיכת עבודה"

בפרק החמישי של הפודקסט על מרקס אני דן במושג "עבודה" ומברר כמה ממשמעויותיו והשלכותיו בהגות ובמציאות החברתית. זאת, בעיקר כהכנה לדיון של מרקס על אודות הניכור והניצול שבעבודה השכירה.

קישורים לטקסטים שעליהם מבוססים הדברים בפרק:

"כתבי היד הכלכליים פילוסופיים" של מרקס (מתוך "הספריה הסוציאליסטית", באדיבות החבר והספרן הבלתי נלאה רענן שמש פורשנר)
אפלטון, פוליטיאה, ספר ב (הדיון בהקמת המדינה וחלוקת העבודה בתוכה מתחיל בעמ' 216)
סמית אדם, עושר העמים, פרקים א-ב ועמוד אחד מפרק ח

בתמונה: חברי להקת הרוק האוסטרלית "גברים בעבודה"
("Men at Work") – לאלה מאתנו שכבר היו בסביבה בתחילת שנות השמונים

הפודקסט על מרקס, פרק רביעי, "מגדל וראשו בשמים"

בפרק הרביעי של הפודקסט על מרקס אני מציג את הַסְּכֵמָה המרקסית המפורסמת בדבר הבסיס-הכלכלי ובניין-העל-האידאולוגי. אני גם מסביר מדוע הסכמה הזאת בעייתית. בפרק זה נִפָּרֵד מן הדיון במטיריאליזם ההיסטורי, לא לפני שנפגוש את הבנאים של מגדל בבל, נקרא עוד כמה דברים משל מרקס ומשל אנגלס, ונברר מדוע אני לא משתעמם כשאני מפסיד לבן שלי בשחמט.

סכמת הבסיס ובניין העל (השרטוט הסכמטי של הבסיס-הכלכלי ובניין-העל-האידאולוגי המבוסס על דבריו של מרקס ב"הקדמה לביקורת הכלכלה המדינית".

ההקדמה ל"לביקורת הכלכלה המדינית" מאת קרל מרקס

"דלות הפילוסופיה" מאת קרל מרקס (כתב פולמוס נגד "הפילוסופיה של הדלות" מאת פייר ז'וזף פרודהון)

מכתבו של מרקס לאננקוב

התזות על פוירבאך (מצורפות כאן לטקסט של 'האידאולוגיה הגרמנית')

Pieter Bruegel the Elder - The Tower of Babel (Vienna) - Google Art Project - edited.jpgמגדל וראשו בשמים, גירסת פיטר ברויגל

הפודקסט על מרקס, פרק שלישי, "איש הקרח"

בפרק זה אני ממשיך ומסביר את המטיריאליזם ההיסטורי של מרקס, ומצרף אל הדיון את המושג המאתגר "תודעה". אגב כך גם מתברר "מותר האדם מן הבהמה" על פי מרקס.

גירסה מתורגמת ומוערת של "האידאולוגיה הגרמנית" שהוציאה תנועת בנק"י. בפודקסט אקרא חלק מן הקטעים המסומנים בטקסט באפור.

אתר המוזיאון הארכיאולוגי של דרום טירול בעיר בולצנו שבאיטליה – המוזיאון שבו מוצגים אוצי איש הקרח וחפציו

זה לא אוצי איש הקרח כמובן, אלא השחקן יורגן פוגל בסרט עלילתי מ 2017
שנעשה בהשראת דמותו של אוצי. לא ראיתי את הסרט כך שאיני יכול להעיד
על טיבו, אבל שחזור הביגוד והציוד של אוצי נראה אמין למדי (אם כי אוצי
האמיתי לא הספיק להשלים את הכנתם של הקשת והחיצים שנמצאו לצד
גופתו).

הפרק הרביעי יעלה ביום חמישי, 2 ביוני

הפודקסט על מרקס, פרק שני, "דיאלקטיקה של צרכים וסיפוקים"

לכבוד יום הולדתו ה 204 של קרל מרקס, העלתי לרשת את הפרק השני בפודקסט על מרקס.
בפרק זה אני מתחיל לברר את המושג הסבוך "מטיריאליזם היסטורי" (או "מטיריאליזם דיאלקטי").

מאז עליתי לאוויר ביום ראשון ה 1 במאי קרו המון דברים:

ראשית, הלך לעולמו החבר היקר אילן גילאון ולכן הפודקסט על מרקס יוקדש מעתה לזכרו.

שנית, למדתי שלהעלות פודקסט זה הרבה יותר מסובך ממה שחשבתי אבל בד בבד
למדתי, שלישית, שיש הרבה אנשים טובים שיכולים ורוצים לעזור לי.

אז בעזרתו הנפלאה של החבר עומר לובי לובטון אני עומל על "חשיפת" הפודקסט על מרקס לכל האפליקציות שאתם שומעים בהן פודקסטים. בחלק מהן הפרוצדורה עלולה לקחת אפילו שבועיים, אז סבלנות. בינתיים אפשר להאזין לפרק השני כאן.

<>
במרכז הדיון שלנו יעמוד החיבור של מרקס ואנגלס "האידאולוגיה הגרמנית". בקובץ המצורף, גירסה מלאה, מתורגמת ומוערת של "האידאולוגיה הגרמנית" שהוציאה תנועת בנק"י לפני שנים (פרוייקט נהדר!). בפודקסט אקרא חלק מן הקטעים המסומנים בטקסט באפור.

הפרק השלישי יעלה בעוד שבועיים, ב 19 במאי

תגובות, שאלות, הערות, ביקורות והצעות יתקבלו בברכה.

הפודקסט על מרקס, פרק ראשון, "ינשוף של שחרית"

ברוכים הבאים לפודקסט על מרקס.
פודקסט המוקדש להגותו של קרל מרקס.
בפרק המבוא אני מסביר בזכות מה הבין מרקס טוב כל כך את הקפיטליזם, וגם עוסק בעוד כמה עניינים מבואיים אחרים.

מוזמנים להאזין

מצורפים שלושה כלי עזר ללימוד מרקס:
1. לוח תאריכים מרכזיים בחיי מרקס על רקע אירועי תקופתו
2. טבלה המציגה חיבורים מרכזיים של מרקס, מה חשיבותם ואיפה אפשר למצוא אותם בתרגום לעברית
3. אחד עשר מפתחות פרשניים להגותו של מרקס

על "ארץ הנוודים": מעין ביקורת קולנוע

 

הסרט "ארץ הנוודים" מעוגן בהקשר ספרותי וקולנועי ברור. "ענבי זעם" בראש ובראשונה, אבל גם סרטי-מסע וספרי-מסע אחרים מן התרבות האמריקאית. יש לסרט גם הקשר אחר: יצירות דיסטופיות המתארות את אמריקה (או העולם) שלאחר הקטסטרופה (ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה כאלה נפוצים, כך נדמה, היום יותר מבעבר). בדרך כלל מדובר ביצירות של בידור זול (כמו סדרת "מקס הזועם" למשל). אבל בידיהם של יוצרים מחוננים כמו קורמאק מקארתי והאחים כהן מנפיק הז'אנר הזה גם יצירות מופת. האם "הדרך" ו"לא ארץ לזקנים" נכחו בתודעתה של במאית "ארץ הנוודים" קלואי ז'או? אינני יודע. אבל הספרים (והסרטים) הללו נכחו בתודעתי בכל זמן הצפייה.

להמשיך לקרוא על "ארץ הנוודים": מעין ביקורת קולנוע

חינוך דיאלוגי (פרק מתוך כתב היד של ספר בהכנה)

על מנת שנוכל לדבר על חינוך דיאלוגי, עלינו להשתחרר, תחילה, מטעות מקובלת בהבנת המושג "דיאלוג" – טעות הנובעת בעיקר מן האקלים התרבותי הפוסט-מודרניסטי והרלטיוויסטי של תקופתנו. פעמים רבות נתפס הדיאלוג כמרחב שבו כל אחד מן הדוברים מקבל אפשרות מלאה להביע את עצמו, ואף זוכה לכך שדבריו יישמעו על ידי האחרים ויתקבלו בלי ביקורת או שיפוט. זה ותו לא. כך הופך הדיאלוג לסדרה של מונולוגים הבאים בזה אחר זה. אמפתיה, רגישות, הקשבה וקבלה נתפסות כאיכויות העיקריות, או היחידות, הנדרשות ממשתתפיו של דיאלוג. גישה זו, לדעתי, מקטינה את הדיאלוג ומבטלת את עיקר חשיבותו. היא הופכת אותו מערוץ תקשורת לערוץ של ונטילציה רגשית או הזדמנות לשכלול ניסוחים. בדיאלוג של ממש צריך להתהוות משהו חדש מן הדברים שכל אחד מן המשתתפים מנכיח בחללה של השיחה. אם משתתפי השיחה יוצאים ממנה בדיוק כפי שנכנסו אליה,  הרי שהשיחה נכשלה. ואם כל מה שרכשו בה זו התובנה, שיש להתייחס בפתיחות ובקבלה לדבריו של הזולת, הרי שרכשו מעט מדי. להמשיך לקרוא חינוך דיאלוגי (פרק מתוך כתב היד של ספר בהכנה)

אלכסנדריה ואלקסיס או: משהו קורה באמריקה

אלכסנדריה אוקסיו קורטז היא צעירה ניו-יורקית בת 28 ממוצא פורטוריקני. היא סוציאליסטית מוצהרת. ב 26 ביוני השנה (2018), נצחה אוקסיו קורטז בבחירות המקדימות על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז NY-14  (מחוז המקיף חלקים מהברונקס ומרובע קווינס). היא גברה על חבר בית הנבחרים המכהן, ג'וזף קרוולי, איש הממסד הוותיק של המפלגה הדמוקרטית, המקושר לבעלי-הון תומכי המפלגה (כן, וגם ידיד ישראל שפעל למען שלום ישראלי-פלסטיני). אוקסיו קורטז ניהלה קמפיין דל תקציב: הכסף שעמד לרשותה לא הגיע כדי עשירית מתקציבו של יריבה. והיא נצחה.  הכסא של מחוז NY-14 בבית הנבחרים הוא כסא דמוקרטי מובהק. רק ב 17 מתוך מאה השנים האחרונות ישב עליו נציג רפובליקני. לכן, אם לא יקרה משהו מאוד יוצא דופן, אלכסנדריה אוקסיו קורטז תכנס בנובמבר הקרוב לבית הנבחרים של ארצות הברית של אמריקה.
להמשיך לקרוא אלכסנדריה ואלקסיס או: משהו קורה באמריקה

אדם וקהילה – תפיסתו של מרקס ובעיותיה

כשדנים באופן שבו מופיע המושג "קהילה" בהגותו של מרקס, מזכירים בדרך כלל שני מופעים מרכזיים של מושג זה, היינו: הקהילה הקדומה, שהיתה התצורה החברתית הדומיננטית בעידנים הטרום קפיטליסטיים, והקהילה העתידית, שתופיע כצורתה של החברה שהתגברה על הקפיטליזם. הראשונה היא מעין אלטרנטיבה מרקסית למושג התיאורטי "מצב הטבע" . "מצב הטבע הקהילתי" של מרקס (ביטוי שהוא עצמו לא אחז בו כמובן), הוצג כביקורת וכאלטרנטיבה ל"מצב הטבע הפרטי-אינדבידואלי", אשר הופיע בפילוסופיה הפוליטית של המאה השמונה-עשרה, ושוב, בלבוש אחר, בתיאוריות כלכליות של המאה התשע-עשרה. באופן דומה, או אנאלוגי, נוכל לומר שחזונו של מרקס אודות חברה חופשית, חברה העומדת בסימנה של ההתאגדות השיתופית, הוא אלטרנטיבה סוציאליסטית לאוטופיה הבורגנית אודות רפובליקה של פרטים שווים, חופשיים ורכושניים, שאסיפת האזרחים מתווכת עבורם את יחסיהם הפוליטיים, והרכוש הפרטי מתווך עבורם את הזדקקותם הכלכלית ההדדית. להמשיך לקרוא אדם וקהילה – תפיסתו של מרקס ובעיותיה