בפרק זה אני מציג את תורת המדינה של מרקס כפי שהוא פורס אותה בחיבורו "לשאלת היהודים". אבל לפני כן אני חוגג את הופעתו של תרגום ראשון לעברית של טקסט מרקסי חשוב.
מקורות ועזרים:
תרגומו של טל מאיר גלעדי למבוא וההקדמה של "לביקורת הכלכלה המדינית" באתר הוצאת מאגנס
הספר "כתבים מוקדמים" כרך א', שמתוכו אני קורא עמודים מן החיבור "לשאלת היהודים" באתר הוצאת רסלינג
החלק הראשון של החיבור "לשאלת היהודים" בתרגום הישן של שלמה אבינרי כקובץ פי.די.אף.
שלום יפתח, אני שומע את הפודקאסט באיחור קל ועלתה לי תהיה על הפרק שאולי תענה עליה בהמשך ואולי לא.
דבר ראשון, בתחילת הפרק, אתה אומר שהטקסט ההקדמה לביקורת הכלכלה המדינית גורם לטעויות ובלבול. רציתי לשאול למה הכוונה כדי לדעת שאני לא הוטעתי בגללו.
שנית, אני לא מצליח ליישב את הטענה שהאדם אינו ממלא את מהותו בחייו הממשיים. הרי בפרקים על ניכור אמרת שמנות האדם היא החירות ויכולותו לבחור את מהותו, ושבחירתו להיות חלק מהמערכת הקפיטליסטית היא דרך מעוותת, משום שהיא כובלת אותו, אבל עדיין דרך למימוש מהותו כאדם חופשי.
תודה על הפודקאסט, עד אליו הרגשתי שאני תמיד הולך מסביב למרקס בלי להבין אותו לעומק.
שלום זיו ותודה על דבריך.
ההקדמה יוצרת בלבול משום שהיא מציגה תזה היסטורית-פילוסופית-אנתרופולוגית עמוקה ומורכבת בהצגה פשטנית של שתי פסקאות.
אם הייתי מבקש ממך להטיס מטוס ומפקיד בידיך ספר הוראות שבו כתוב: "צריך להאיץ עד שהגלגלים מתנתקים מהקרקע ואז לשמור על גובה יציב ואז להנמיך בשיפוע מתון עד לנחיתה". היית אומר לי שכל מה שכתוב כאן נכון, אבל זה ממש לא מספיק בשביל להטיס מטוס. אני לא יודע אם המשל מספיק ברור אבל זה מה שיצא לי כרגע. 🙂 כיוון שאתה מאזין לפרקים כסדרם אגלה לך שבתחילת העונה השניה (פרקים 31-33) אני חוזר לעסוק בעניינים הללו ומרחיב בהם.
לעניין השני: אתה צודק! ניכור הוא לעולם ביטוי של חירות. רק יצור בן חורין מסוגל להתנכר למהותו. ולכן ניכור איננו היפוך פשוט של חירות. היפוך פשוט של חירות הוא שיעבוד. אדם הבוחר בשיעבוד הוא לא רק משועבד. הוא גם חופשי. וכזהו כנראה מצבנו. האתגר המהפכני שמרקס מציב בפנינו הוא כינונה של חברה שבה נוכל לממש את חירותנו (גם) באופן פוזיטיבי ולא רק באופן מנוכר.
שוב תודה על דבריך
יפתח