בפרק זה אני עוסק במרקסיזם של רוזה לוקסמבורג, שהיתה אחד הקולות הצלולים ביותר של המרקסיזם המהפכני בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים. האם את העובדה שרוזה לוקסמבורג דבקה בנאמנות בתורת המהפכה של מרקס צריך לזקוף לזכותה של לוקסמבורג או שמא להפך? על כך ועל עוד עניינים בפרק זה.
בתמונה: בית הספר של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. בין העומדים בצד ימין – המורה רוזה לוקסמבורג. את הילת הקדושים המרחפת מעליה הוספתי אני, ולאו דווקא מתוך אירוניה.
