על תופעה(?) ישראלית(?) חדשה(?): חברים ובני משפחה היוצרים "קהילות שכנים"

נטלי גרויסמן, כתבת העתון "כלכליסט" פנתה אלי לצורך כתבה שהכינה על תופעה ישראלית חדשה: קבוצות של חברים או בני משפחה העוברים לגור בשכנות זה לזה ויוצרים דפוסים חדשים של קהילתיות. היא שלחה לי שש שאלות שעליהן עניתי בהרחבה יתירה. בסופו של דבר רק משפט אחד או שניים מכל מה שאמרתי נכנס לכתבה. ומה יעלה בגורלו של הטקסט כולו? ברגעים כאלה אדם אומר לעצמו: טוב שיש לי אתר אינטרנט…

נטלי גרויסמן, כתבת העתון "כלכליסט" פנתה אלי לצורך כתבה שהכינה על תופעה ישראלית חדשה: קבוצות של חברים או בני משפחה העוברים לגור בשכנות זה לזה ויוצרים דפוסים חדשים של קהילתיות. היא שלחה לי שש שאלות שעליהן עניתי בהרחבה יתירה. בסופו של דבר רק משפט אחד או שניים מכל מה שאמרתי נכנס לכתבה (את הכתבה של גרויסמן אפשר למצוא  כאן ואת הדברים שלי כאן). ומה יעלה בגורלו של הטקסט כולו? ברגעים כאלה אדם אומר לעצמו: טוב שיש לי אתר אינטרנט…

להמשיך לקרוא על תופעה(?) ישראלית(?) חדשה(?): חברים ובני משפחה היוצרים "קהילות שכנים"

המים יורדים

ועדת החקירה הממלכתית לנושא ניהול משק המים קובעת כי "מחיר המים צריך לשקף את עלותם". האם הועדה בראשות השופט בדימוס דן ביין מתגייסת לשמש כשופר-תעמולה במהלך הפרטת משק המים?
(פורסם לראשונה באתר "עבודה שחורה")

יום רביעי, שבע בבוקר. מגיש תכנית הבוקר ברדיו מראיין את השופט בדימוס דן ביין, יו"ר ועדת החקירה הממלכתית לנושא ניהול משק המים, אודות דו"ח הביניים שפרסמה הועדה.

"מדוע מִהרתם להוציא דו"ח ביניים? מדוע אי אפשר להמתין לסיום עבודת הועדה?" שואל המראיין.
"בציבור החלה רווחת הדעה שהמשבר לא נורא כל כך", מסביר יושב-ראש הועדה, "יש האומרים: 'השנה היא שנה גשומה. המשבר חלף'. לכן הזדרזנו להוציא דו"ח ביניים ולהבהיר שהמצב אכן חמור".

(מוזר, אני חושב לעצמי, הרי הועדה הוקמה כדי לחקור את התנהלות הרשויות, לא כדי "לנער" את הציבור).

"אז במשפט אחד, מה המסקנות של ועדת החקירה?" ממשיך המראיין ושואל, והשופט משיב:
"בעקרון מחיר המים צריך לשקף את עלותם. אם אתה לא רוצה שמחיר המים ישקף את עלותם אתה צריך להצביע על מקורות מימון שיכסו את הגרעון הזה".

להמשיך לקרוא המים יורדים

אנו נושאים לפידים: חנוכה ואנטי-חנוכה

דף מקורות ישן בלבוש חדש על שירו של זאב "אנו נושאים לפידים" ומקורות אחרים מן התרבות היהודית. השיר היפה של זאב מדבר על הלפידים של המהפכה הציונית-חלוצית, אבל גם נושאי לפידים אחרים עשויים למצוא בשיר את מראה דמותם.

דף המקורות אנו נושאים לפידים – חנוכה ואנטי-חנוכה מציב את שירו של זאב "אנו נושאים לפידים" בתוך מערכת הקשרים עם טקסטים אחרים מן התרבות היהודית. הכנתי דף זה לפני שנים בגירסה פרימיטיבית (מבחינה טכנית): גזירה במספריים, הדבקה בדבק פלסטי ותוספות בעפרון. מאז לימדתי אותו במסגרות שונות לקהלים שונים והוא אף החל להסתובב בארץ (פעם אפילו הגיע אלי הדף שלי עם הלוגו של בית-המדרש "אלול"…).

לכבוד חנוכה הקרוב החלטתי להפיק אותו מחדש בגירסה קצת יותר מעודכנת מבחינה טכנית (מבחינה תוכנית נעשו בדף שינויים קטנים מאוד). הכנתי את הדף המחודש לשיעור לזכרו של חברי יואב רובין מקהילת בית ישראל, ואני מקדיש אותו לזכרו.

להמשיך לקרוא אנו נושאים לפידים: חנוכה ואנטי-חנוכה

בעל האנייה יָשֵׁן

על החלטת בג"ץ בעניין הפרטת בתי הסוהר, על אוניית שוטים ועיר מערבונים; או: "מי יצילנו מעצמנו?"
פורסם לראשונה (בשינויים קלים מאוד מן הגירסה המובאת כאן) באתר "העוקץ"

שעות ספורות לאחר החלטת בג"ץ ביום חמישי, אשר בטלה את התכנית להפרטת בתי הסוהר, התמלאה תיבת האימייל שלי בקריאות נצחון ותרועות שמחה. היו אף שהזמינו להרמת כוסית. השמחה  היתה ללא ספק מוצדקת, אך נדמה לי שגם מעט מוגזמת.

אומר מייד: החלטת הרכב השופטים המורחב היתה נכונה, ראויה וחשובה מאין כמוה. יש לברך עליה ולהודות לכל אלה שנאבקו בשנים האחרונות להשגתה. ובכל זאת, אין להפריז בשמחה.

להמשיך לקרוא בעל האנייה יָשֵׁן

שושנת מהפכות אדומה (על רוזה לוקסמבורג, לרגל ההוצאה המחודשת של "מכתבים מבית הסוהר")

למרות שהסוציאליזם מוזכר ב"מכתבים מבית הסוהר" של רוזה לוקסמבורג פעם או פעמיים לכל היותר, וגם זאת בחטף, זהו טקסט בעל ערך חינוכי גדול עבור כל סוציאליסט. היכולת לשלב מאבק עיקש ואהבה עיקשת מבלי לוותר על אחד מהם – זה הדבר שאותו יכולים אנו ללמוד מרוזה לוקסמבורג.
(דברים שנאמרו בכנס במכון לאו בק לרגל ההוצאה המחודשת של "מכתבים מבית הסוהר")

     מבין חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית בראשית המאה העשרים היתה רוזה לוקסמבורג הנאמנה ביותר למשנתו של מרקס. מבחינת עומק מחשבתה, חריפותה האנליטית, אומץ ליבה וגאון רוחה היא היתה ממשיכה ראויה למרקס. כמוהו היא הציגה סינתזה מרשימה של תיאוריה כלכלית, פילוסופיה פוליטית ומעש מהפכני (אגב, אפשר שנאמנות זו הביאה לכך שכמה בעיות שלא נפתרו בהגותו של מרקס נותרו בלתי פתורות גם בהגותה של לוקסמבורג).

להמשיך לקרוא שושנת מהפכות אדומה (על רוזה לוקסמבורג, לרגל ההוצאה המחודשת של "מכתבים מבית הסוהר")

הרשת במִתאר הכוכבים

על חייהן של קבוצות שיתופיות מבעד לשני סיפורים מן "הערים הסמויות מעין" של איטאלו קאלווינו.
מאמר זה נכתב במקור לפרסום בקובץ שיוקדש לקבוצות השיתופיות-משימתיות החדשות. בינתיים הוצאת הקובץ מתעכבת…

הרשת במִתאר הכוכבים

יפתח גולדמן

ספרו של איטאלו קאלווינו "הערים הסמויות מעין" הוא סידרה של סיפורים קצרצרים שמספר הנוסע מרקו פולו לשליט האימפריה המונגולית קובלאי חאן. אלה סיפורים בעלי אופי פנטסטי, המספרים בלשון פיוטית על אודות ערים דמיוניות שלהן שמות של נשים. בה בעת אלו משלים פילוסופיים מדוייקים ועדינים על מוזרותו, יופיו ורב-גוניותו של הקיום האנושי. לאורך השנים נעזרנו כמה פעמים בספר הזה בשיחות שניהלנו על אודות חיינו המשותפים בתמוז (הקיבוץ העירוני שבו אני חבר). בכל פעם שפנינו אל הערים הסמויות מן העין, גילינו שהן מציגות בפנינו דיוקן מסויים של עצמנו – מבליטות קווים אחדים, ומצניעות אחרים. לא תמיד היה קל להביט בדיוקנאות הללו, אך השיחה שהתפתחה בעזרת משליו של קאלוינו היה כמעט תמיד מרתקת. על שניים מן המשלים הללו ברצוני לכתוב כאן, ולדבר מבעדם על תמוז ועל קבוצות שיתופיות אחרות.

להמשיך לקרוא הרשת במִתאר הכוכבים

מעורבות אזרחית בניהול ענייני הציבור – "המודל ההולנדי"

בעקבות הרשימה שפרסמתי כאן, והדיון אודות הדרכים לעידוד מעורבות אזרחית בענייני הציבור, התנהלה שיחה באימיילים ובטלפון ביני לבין יעקב לקס (לקסי) – מתכנן מרחבי בדימוס השוהה בימים אלה באמסטרדם.
הנה עיקרי הדברים שלמדתי מפיו של לקסי על "המודל ההולנדי"

בעקבות הרשימה שפרסמתי כאן, והדיון אודות הדרכים לעידוד מעורבות אזרחית בענייני הציבור, התנהלה שיחה באימיילים ובטלפון ביני לבין יעקב לקס (לקסי) – מתכנן מרחבי בדימוס השוהה בימים אלה באמסטרדם.

הנה עיקרי הדברים שלמדתי מפיו של לקסי על "המודל ההולנדי":

להמשיך לקרוא מעורבות אזרחית בניהול ענייני הציבור – "המודל ההולנדי"

הפטרול הלילי והקהילה

על האופן שבו משמש מושג ה"קהילה" כמסווה אידאולוגי להפרטה, ועל כך ש"מדינה" ו"קהילה" אינן שני הפכים פשוטים (ככל שזו גדלה זו קטנה ולהפך). הקהילה יכולה לשגשג דווקא במדינה חזקה.
(פורסם לראשונה באתר "העוקץ")

לפני כמה ימים, בעודי מזדחל בפקק במבואות תל אביב, האזנתי לקרן נויבך שראיינה ברדיו יושב-ראש ועד שכונה כלשהי ברחובות (שכחתי את שם השכונה). ראש הועד סיפר ששכונתו הפכה ליעד של עברייני רכוש הפורצים לבתים בכל שעות היממה וממררים את חיי התושבים.

– "פניתם למשטרה?" שאלה המראיינת.

– "פנינו", השיב ראש הועד.

– "ומה אמרו לכם?"

(תתכונן, אמרתי לעצמי, הנה זה בא. ואכן זה בא)

– "מפקד המשטרה הציע לנו להתראגן כקהילה ולקחת על עצמנו את משימת השיטור בשכונה", אמר ראש הועד.

להמשיך לקרוא הפטרול הלילי והקהילה

רבותי, ההיסטוריה לא חוזרת (וטוב שכך)

דני גוטווין קורא לשמאל הישראלי להציב על סדר היום הציבורי את רעיון ה"הלאמה החוזרת" של הנכסים שהופרטו. כתרומה ראשונית לדיון זה אני רוצה להעלות את השאלה – הלאמה כיצד? אין כוונתי לאופן שבו תבוצע ההלאמה (מבחינה משפטית או אחרת) אלא לאופן שבו ינוהלו הנכסים, השירותים והחברות לאחר שיולאמו.
(פורסם לראשונה באתר "עבודה שחורה")

דני גוטווין קורא לשמאל הישראלי שלא להסתפק בקרב מאסף נגד כוחות ההפרטה, אלא להעלות על סדר היום הציבורי את המושג הלאמה-חוזרת. לדבריו, אנשי השמאל צריכים להודיע במפורש שכאשר יחזור השמאל לעמדת כוח פוליטית ישוב וילאים את מה שהופרט (נכסי ציבור, שירותים חברתיים, חברות). כדי לתת תוקף של רצינות להצהרה כזאת קורא גוטווין להתחיל מייד בעיסוק תיאורטי במושג ה"הלאמה החוזרת" – דיון ומחקר שיתרגמו לתכנית פוליטית.

 אני תומך בכל לב בקריאתו של גוטווין. כתרומה ראשונית בסוגיית ה"הלאמה החוזרת" אני רוצה להעלות את השאלה – הלאמה כיצד? אין כוונתי לאופן שבו תבוצע ההלאמה (מבחינה משפטית או אחרת) אלא לאופן שבו ינוהלו הנכסים, השירותים והחברות לאחר שיולאמו.

להמשיך לקרוא רבותי, ההיסטוריה לא חוזרת (וטוב שכך)

אלף מלים על: חינוך לדמוקרטיה? לא בבית ספרנו הדמוקרטי…

חסידי החינוך הדמוקרטי כלל אינם מוטרדים ממצבה של הדמוקרטיה הישראלית, או מכל מקום, אינם רואים קשר בין הדמוקרטיה לבין החינוך.
(פורסם לראשונה באתר 'העוקץ')

ידעתם שישראל היא המעצמה העולמית בתחום החינוך הדמוקרטי? לא סתם "מעצמה עולמית" אלא המעצמה העולמית. מספר אחד בלי כל מתחרים. טענה זו מתבססת על הנתונים שאני שואב (בתיווכו של האתר המצויין של "המכון לחינוך דמוקרטי

"), מן האתר הבינלאומי: Alterative Education Resource Organization.

 בריטניה נחשבת על ידי רבים למולדת הדמוקרטיה המודרנית. היא גם המדינה שבה נוסד בית הספר הדמוקרטי הראשון "סאמרהיל". והנה, בבריטניה (בת כ 60 מליון התושבים) פועלים היום שלושה בתי ספר דמוקרטיים. אחד לכל עשרים מליון תושבים.

להמשיך לקרוא אלף מלים על: חינוך לדמוקרטיה? לא בבית ספרנו הדמוקרטי…