זהו הפרק הראשון מתוך שניים שבו אנחנו בוחנים את היחסים המורכבים שבין מרקס והקיבוץ. נגלה שאלה יחסים מוזרים, ולא רק בגלל העובדה שאחד הצדדים ביחס הלך לעולמו כמעט שלושים שנה לפני שנולד הצד השני.
הפודקסט על מרקס, פרק 49, "מרקס והקיבוץ"
קטגוריה: פודקאסט
הפודקסט על מרקס, פרק 48, "הפרק ה-25 של הקפיטל"
הפרק ה-24 של הקפיטל הוא לכאורה סיומו ה"טבעי" של החיבור. אז מה עושה שם הפרק ה-25?
הפודקסט על מרקס, פרק 47, "הפרק העשרים וארבע של הקפיטל"
בפרק זה של הפודקסט על מרקס אנחנו קוראים בפרק העשרים וארבע של הספר הראשון של הקפיטל, ומבררים יחד עם מרקס את חידת "ההצבר המתקרא ראשוני".
הפודקסט על מרקס, פרק 46, "מרקס ודרווין, חלק ב' "
בפרק זה אני ממשיך את הדיון במשנותיהם של מרקס ודרווין, ועומד על נקודות הדמיון המהותיות, ועל ההבדלים המהותיים לא פחות. אני נעזר לא מעט בפרידריך אנגלס, וגם מספר בקיצור נמרץ על ה"נארודניקים". כמו כן נפגוש דמות מעברו של הפודקסט על מרקס: הארכיאולוג ויר גורדון צ'יילד שטבע את הבטוי "המהפכה הנאוליתית".
הפודקסט על מרקס, פרק 45, "מארקס ודרווין"
בפרקים ה 45 וה 46 של הפודקסט על מרקס נבחן את הקשרים שבין מרקס ודרווין, ובין התיאוריות הגדולות שלהם שנוצרו כמעט באותו זמן.
הפוקדסט על מרקס, פרק 44, "ברוכים הבאים לעונה השלישית"
ברוכים הבאים לעונה השלישית של הפודקסט על מרקס!
לא הצלחתי למצוא תמונה ממש מתאימה…
הפודקסט על מרקס, פרק 43, "אוטופיה ופוליטיקה"
הפרק ה 43 של הפודקסט על מרקס הוא פרק סיום העונה של העונה השניה.
בפרק זה אנחנו חוזרים לעיין במניפסט הקומוניסטי ומבררים את הביקורת של מרקס (ואנגלס)
על קבוצה של סוציאליסטים שמחברי המניפסט העניקו להם את הכינוי "אוטופיסטים".
אגב כך אנחנו מבררים שוב את מקומה של האוטופיה אצל מרקס, ואת האופן שבו היא מנוגדת,
מצד אחד, למדע, ומצד אחר היא מנוגדת לפוליטיקה.
נחזור לשדר בעונה השלישית לאחר הפסקה קצרה.
בתמונה: כתבתי ב'גוגל תמונות' אוטופיה ופוליטיקה וזה מה שיצא
הפודקסט על מרקס, פרק 42, "Quid Pro Quo"
בפרק זה אנחנו מעיינים במכתב הביקורת שכתב מרקס על טיוטת מצע גותהא, ומעשירים את הבנתנו בשאלת היחס שבין הסוציאליזם המבוסס על "צדק" ועל "חליפין הוגנים" והסוציאליזם הגורס "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" ושואף לבטל לחלוטין את החליפין. נגלה שלקראת סוף ימיו, כשכתב את ביקורת תכנית גותהא, עמדתו של מרקס ביחס לשני סוגי הסוציאליזם הללו היתה, כצפוי, מורכבת.
בתמונה: קשה לחמוק מדימוי המאזניים כשמדברים על צדק. כתבתי justice ב"גוגל תמונות" ומבין חמישים התוצאות הראשונות שקבלתי, המאזניים הללו הופיעו ארבעים וארבע פעמים! (בדרך כלל בצוותא עם אלת הצדק האוחזת בהם). אולי אפשר ללמוד מכך על הקשר העמוק שבתודעתנו בין המלים "צדק" ו"שוויון" (שכן נראה שנעשה צדק כאשר שתי כפות המאזניים מאוזנות, כלומר נמצאות במרחק שווה מן הקרקע). אולי זה גם אומר משהו על הקשר שבין המושג "צדק" לבין מסחר, חליפין ותשלום. בספר ויקרא כתוב: "מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (ויקרא, יט, לו). כל שמות העצם בפסוק הינם כלים למדידת משקלים, מידות ונפחים שנועדו להבטיח צדק בתהליך הקנייה והמכירה.
הפודקסט על מרקס, פרק 41, "ביטולה ההיסטורי של תורת הערך של העבודה"
בפרק זה אנחנו מעיינים שוב במחברות ה'גרונדריסה' ומציגים, מטעמו של מרקס, ביקורת נוספת על תורת הערך של העבודה. מרקס מראה כי התוקף של תורת הערך של העבודה משתנה באופן היסטורי: הוא נחלש ככל שאופן הייצור הופך מדעי, טכנולוגי וחברתי יותר. מה הן ההשלכות של אבחנה זו על התיאוריה הכלכלית של מרקס ועל תורת השחרור שלו?
בתמונה: קריקטורה זו הופיעה שוב ושוב כשהקלדתי ב'גוגל תמונות' את הערך
Labor Theory of Value. הכתוב בראש הציור מלמד משהו על כך שקשה להשתחרר
מאופן המחשבה הקפיטליסטי ממש כשם שקשה להשתחרר מן הקפיטליזם.
הפודקסט על מרקס, פרק 40, "נֶלֶקְס והקפיטליזם"
בפרק זה אנחנו חוזרים אל תורת הערך של העבודה ומעיינים בה עיון ביקורתי בעזרת דברים שכתב מרקס במחברות הטיוטה של השנים 1857-1858, המכונות "הגְּרוּנְדְרִיסֶה".
אנחנו מבקרים, בהדרכתו של מרקס, סוג מסויים של סוציאליזם, המבוסס על תורת הערך של העבודה ודוגל בשיטה כלכלית של "שטרות עבודה".
על הדרך אנחנו גם משוחחים עם חייזר, ומקימים, בהשראתו של הסוציאליסט הוולשי רוברט אואן, מוסד פיננסי רב עלילות אשר שמו נֶלֶקְס.
בתמונה: שטרות מן "המוסד הלאומי לחליפין הוגנים" מיסודו של רוברט אואן, בערך של שתי שעות עבודה וחמש שעות עבודה.
: 
