קטגוריה: פודקאסט

בפרק זה אנחנו מעיינים שוב במחברות ה'גרונדריסה' ומציגים, מטעמו של מרקס, ביקורת נוספת על תורת הערך של העבודה. מרקס מראה כי התוקף של תורת הערך של העבודה משתנה באופן היסטורי: הוא נחלש ככל שאופן הייצור הופך מדעי, טכנולוגי וחברתי יותר. מה הן ההשלכות של אבחנה זו על התיאוריה הכלכלית של מרקס ועל תורת השחרור שלו?

בתמונה: קריקטורה זו הופיעה שוב ושוב כשהקלדתי ב'גוגל תמונות' את הערך
Labor Theory of Value. הכתוב בראש הציור מלמד משהו על כך שקשה להשתחרר
מאופן המחשבה הקפיטליסטי ממש כשם שקשה להשתחרר מן הקפיטליזם.

בפרק זה אנחנו חוזרים אל תורת הערך של העבודה ומעיינים בה עיון ביקורתי בעזרת דברים שכתב מרקס במחברות הטיוטה של השנים 1857-1858, המכונות "הגְּרוּנְדְרִיסֶה".
אנחנו מבקרים, בהדרכתו של מרקס, סוג מסויים של סוציאליזם, המבוסס על תורת הערך של העבודה ודוגל בשיטה כלכלית של "שטרות עבודה".
על הדרך אנחנו גם משוחחים עם חייזר, ומקימים, בהשראתו של הסוציאליסט הוולשי רוברט אואן, מוסד פיננסי רב עלילות אשר שמו נֶלֶקְס.

בתמונה: שטרות מן "המוסד הלאומי לחליפין הוגנים" מיסודו של רוברט אואן, בערך של שתי שעות עבודה וחמש שעות עבודה.

:

בפרק זה אנחנו חוזרים לדבר ישירות על המהפכה. אני מנסה לעשות סדר בתורת המהפכה של מרקס, ומעלה, אגב כך, זכרונות מימים (קצת) טובים יותר.

בתמונה: אלפרד היצ'קוק משוחח עם מהפכן.

בפרק זה אנחנו ממשיכים לברר את תורת המדינה של מרקס, ואת תורת המהפכה שלו, דרך סיפורה של הקומונה הפריזאית (1871) והחיבור שכתב מרקס על אירועי הקומונה: "מלחמת האזרחים בצרפת". חיבור זה הוא המקום היחיד בכל כתבי מרקס שאפשר לצייר בעזרתו תמונה מפורטת יחסית על אודות האופן שבו תיאר לעצמו מרקס את מהפכת השחרור של הפרולטריון. כל הטקסט שאקרא לקוח מן החיבור "מלחמת האזרחים בצרפת" שכונס בעברית בכרך הראשון של מרקס, אנגלס, כתבים נבחרים.

בתמונה: זוהי כנראה התמונה המפורסמת ביותר מימי הקומונה הפריזאית. אפשר לראות בה בריקדה שהקים ב 18 במרץ 1871 המשמר הלאומי הפריזאי שהפך למשמר המהפכני של הקומונה הפרזיאית.

ועל כך נאמר והושר:

בפרק זה אנחנו חוזרים אל תורת המדינה של מרקס, ומבררים את הפולמוס שבין המרקסיסטים והאנארכיסטים. האם צדק מיכאל בקונין כשאמר שמרקס וחסידיו הם "ידידי המדינה"? התשובה מורכבת, או דיאלקטית…

ועוד דבר: עברתי באופן סופי להקלטה בבית. לשם כך גם רכשתי מיקרופון חדש.
יש עוד קצת בעיות הנובעות כנראה מההגדרות בתוכנת ההקלטה שלי, אבל אני
ולירן גולדשמידט (עורך הסאונד המסור) מקווים לפתור אותן במהרה.

בתמונה: אני והאולפן החדש שלי.
חדי העין יבחינו בספר "הקדמה לפנומנולוגיה של הרוח"
מאת היגל, בתרגומו של ירמיהו יובל.
ולא צריך עין חדה בכדי לראות שאני לא יודע לצלם סלפי
ושאני מקליט בפיג'מה.

לכבוד יום ההולדת שלי שחל היום, הפרק השלישי והאחרון בנשא "ביטול העבודה"

בתמונה: הפילוסוף ברוך שפינוזה, החוגג בדיוק היום את יום הולדתו ה 391

בפרק זה אנחנו ממשיכים בבירור המושג "ביטול העבודה", בוחנים בעזרתו של מרקס מה זה בעצם הדבר הזה שאותו אנחנו מבטלים, ולבסוף יוצאים לסיור במחוזות האוטופיה.

בתמונה: "הקוצרים" מאת פטר ברויגל האב

בפרק זה אנחנו בוחנים את האפשרות המוצגת (או לפחות נרמזת) בכתבי מרקס לביטול דיאלקטי של העבודה.

בתמונה: יוחנן סימון, "דמויות בקיבוץ"

לפניכם עוד פרק שבו אני מדבר הרבה מאוד על מושג שמרקס עצמו דיבר עליו (או מכל מקום – כתב עליו) מעט מאוד. המושג הזה הוא "אידאולוגיה".

בתמונה: שני אידאולוגים

בפרק זה אני ממשיך לברר האם המטיריאליזם ההיסטורי דיאלקטי של מרקס הוא . דטרמיניסטי? התשובה תהיה: ובכן… זה דיאלקטי. וזה גם היסטורי.

יש הרבה מ קורות שהוזכרו בפרק ואין לי זמן כרגע להעלות לכאן את כולם.
אולי בהמשך.
בתמונה: דטרמיניסט קלאסי המכלה את עצמו.