מעורבות אזרחית בניהול ענייני הציבור – "המודל ההולנדי"

בעקבות הרשימה שפרסמתי כאן, והדיון אודות הדרכים לעידוד מעורבות אזרחית בענייני הציבור, התנהלה שיחה באימיילים ובטלפון ביני לבין יעקב לקס (לקסי) – מתכנן מרחבי בדימוס השוהה בימים אלה באמסטרדם.
הנה עיקרי הדברים שלמדתי מפיו של לקסי על "המודל ההולנדי"

בעקבות הרשימה שפרסמתי כאן, והדיון אודות הדרכים לעידוד מעורבות אזרחית בענייני הציבור, התנהלה שיחה באימיילים ובטלפון ביני לבין יעקב לקס (לקסי) – מתכנן מרחבי בדימוס השוהה בימים אלה באמסטרדם.

הנה עיקרי הדברים שלמדתי מפיו של לקסי על "המודל ההולנדי":

להמשיך לקרוא מעורבות אזרחית בניהול ענייני הציבור – "המודל ההולנדי"

הפטרול הלילי והקהילה

על האופן שבו משמש מושג ה"קהילה" כמסווה אידאולוגי להפרטה, ועל כך ש"מדינה" ו"קהילה" אינן שני הפכים פשוטים (ככל שזו גדלה זו קטנה ולהפך). הקהילה יכולה לשגשג דווקא במדינה חזקה.
(פורסם לראשונה באתר "העוקץ")

לפני כמה ימים, בעודי מזדחל בפקק במבואות תל אביב, האזנתי לקרן נויבך שראיינה ברדיו יושב-ראש ועד שכונה כלשהי ברחובות (שכחתי את שם השכונה). ראש הועד סיפר ששכונתו הפכה ליעד של עברייני רכוש הפורצים לבתים בכל שעות היממה וממררים את חיי התושבים.

– "פניתם למשטרה?" שאלה המראיינת.

– "פנינו", השיב ראש הועד.

– "ומה אמרו לכם?"

(תתכונן, אמרתי לעצמי, הנה זה בא. ואכן זה בא)

– "מפקד המשטרה הציע לנו להתראגן כקהילה ולקחת על עצמנו את משימת השיטור בשכונה", אמר ראש הועד.

להמשיך לקרוא הפטרול הלילי והקהילה

רבותי, ההיסטוריה לא חוזרת (וטוב שכך)

דני גוטווין קורא לשמאל הישראלי להציב על סדר היום הציבורי את רעיון ה"הלאמה החוזרת" של הנכסים שהופרטו. כתרומה ראשונית לדיון זה אני רוצה להעלות את השאלה – הלאמה כיצד? אין כוונתי לאופן שבו תבוצע ההלאמה (מבחינה משפטית או אחרת) אלא לאופן שבו ינוהלו הנכסים, השירותים והחברות לאחר שיולאמו.
(פורסם לראשונה באתר "עבודה שחורה")

דני גוטווין קורא לשמאל הישראלי שלא להסתפק בקרב מאסף נגד כוחות ההפרטה, אלא להעלות על סדר היום הציבורי את המושג הלאמה-חוזרת. לדבריו, אנשי השמאל צריכים להודיע במפורש שכאשר יחזור השמאל לעמדת כוח פוליטית ישוב וילאים את מה שהופרט (נכסי ציבור, שירותים חברתיים, חברות). כדי לתת תוקף של רצינות להצהרה כזאת קורא גוטווין להתחיל מייד בעיסוק תיאורטי במושג ה"הלאמה החוזרת" – דיון ומחקר שיתרגמו לתכנית פוליטית.

 אני תומך בכל לב בקריאתו של גוטווין. כתרומה ראשונית בסוגיית ה"הלאמה החוזרת" אני רוצה להעלות את השאלה – הלאמה כיצד? אין כוונתי לאופן שבו תבוצע ההלאמה (מבחינה משפטית או אחרת) אלא לאופן שבו ינוהלו הנכסים, השירותים והחברות לאחר שיולאמו.

להמשיך לקרוא רבותי, ההיסטוריה לא חוזרת (וטוב שכך)

אלף מלים על: חינוך לדמוקרטיה? לא בבית ספרנו הדמוקרטי…

חסידי החינוך הדמוקרטי כלל אינם מוטרדים ממצבה של הדמוקרטיה הישראלית, או מכל מקום, אינם רואים קשר בין הדמוקרטיה לבין החינוך.
(פורסם לראשונה באתר 'העוקץ')

ידעתם שישראל היא המעצמה העולמית בתחום החינוך הדמוקרטי? לא סתם "מעצמה עולמית" אלא המעצמה העולמית. מספר אחד בלי כל מתחרים. טענה זו מתבססת על הנתונים שאני שואב (בתיווכו של האתר המצויין של "המכון לחינוך דמוקרטי

"), מן האתר הבינלאומי: Alterative Education Resource Organization.

 בריטניה נחשבת על ידי רבים למולדת הדמוקרטיה המודרנית. היא גם המדינה שבה נוסד בית הספר הדמוקרטי הראשון "סאמרהיל". והנה, בבריטניה (בת כ 60 מליון התושבים) פועלים היום שלושה בתי ספר דמוקרטיים. אחד לכל עשרים מליון תושבים.

להמשיך לקרוא אלף מלים על: חינוך לדמוקרטיה? לא בבית ספרנו הדמוקרטי…

שש מאות מלים על: מצבה של הפילוסופיה בישראל

לפני כחודשיים פנה אלי אבנר שפירא, חבר ותלמיד לשעבר העובד היום בעיתון הארץ, בבקשה שאשיב (יחד עם חוקרים אחרים) על שאלון בנושא "מצבה של הפילוסופיה בישראל". אתמול התפרסמו הדברים במדור "גלריה". הנה מה שאמרתי שם:

לפני כחודשיים פנה אלי אבנר שפירא, חבר ותלמיד לשעבר העובד היום בעיתון "הארץ", בבקשה שאשיב (יחד עם חוקרים אחרים) על שאלון בנושא "מצבה של הפילוסופיה בישראל". אתמול התפרסמו הדברים במדור "גלריה". הנה מה שאמרתי שם:

להמשיך לקרוא שש מאות מלים על: מצבה של הפילוסופיה בישראל

אלף מלים על: הרהורים באיחור על מותו של כוכב הבידור

מה אפשר ללמוד מפרשת עליתו, נפילתו ולבסוף התאבדותו של הבדרן דודו טופז? אני רוצה להציע היפותזה, אולי לא מאוד מקורית או חדשנית, על פיה דעיכתו של טופז קשורה בשינוי באופיה של הטלויזיה המסחרית ובאופי היחסים שלה עם הצופים. לשינוי הזה קוראים בשתי מלים "תוכניות ריאליטי". טופז נדחק מן התקשורת המסחרית ככל שתוכניות הריאליטי השתלטו עליה. בתוכניות הללו אין לו מקום.

לפני שבועיים התאבד הבדרן דודו טופז בתא המעצר. כך באה אל סיומה פרשת חייו, עלייתו ונפילתו של "מלך הרייטינג", שאפשר היה לכנותה טרגדיה אילו היה בה לפחות שמץ של נשגבות. אלא שלא היה בה. רק סחי ורפש ועליבות ומיאוס-עצמי וייסורים. סוף קטן ועגום לחיים קטנים ועגומים. לא אקיים את הכלל הנדוש "אחרי מות קדושים אמור". לא אומר כאן שום דבר טוב על דודו טופז. ולא משום שאין לשמור על כבוד המת אם המת עצמו ביזה את כבודו בעודו חי, אלא משום שכבוד האמת חשוב מכבוד המת.

להמשיך לקרוא אלף מלים על: הרהורים באיחור על מותו של כוכב הבידור

שירת המהפכה והסמלים שבארון: על "יהדות" ו"מאבק חברתי"

מדוע השילוב הרווח בימינו בין "יהדות" ל"צדק חברתי" או "סוציאליזם" הוא בעייתי, ומדוע (או באילו תנאים) הוא בכל זאת מוצדק

יפתח גולדמן
(פורסם לראשונה בכתב העת "חברה", גליון מס' 33. עלה לאוויר לראשונה באתר יסו"ד אוקטובר 2008)

השיבה אל 'ארון הספרים היהודי' היא תופעה תרבותית רווחת בישראל. בשנים האחרונות נוסף לה מימד חדש: החיבור שבין יהדות ו"צדק חברתי", אליו מתלווה לא פעם גם דגש על "ערכי הקהילה". ארגונים ואנשים מחפשים במקורות העתיקים חיזוק למאבקם הפוליטי נגד המדיניות הכלכלית-חברתית הנוהגת. במגמה כללית זו ניתן לזהות שתי מגמות-משנה: זו ה"מתונה", הרואה בעיסוק ביהדות השלמה הכרחית לתיאוריות הפוליטיות והכלכליות המניעות את המאבק החברתי; והקיצונית הרואה ביהדות מצע טוב יותר לניהול המאבק החברתי ממצעים אידיאולוגיים כמו הסוציאליזם. המתונים מבקשים, איפוא, ליצור סוציאליזם "יהודי". הקיצוניים מבקשים להחליף את הסוציאליזם ביהדות. לשניהם אקרא במאמר זה, למען הקיצור "המשלבים" [בין יהדות ובין שיח הצדק החברתי].
במאמר זה אדון במשלבים באופן ביקורתי, אך לא שוללני נחרץ: בתחילה אעמוד על הטעויות שלדעתי המשלבים לוקים בהן. בהמשך אשרטט את הגבולות שבתוכם יש לקבל בברכה את מגמתם של המשלבים.

להמשיך לקרוא שירת המהפכה והסמלים שבארון: על "יהדות" ו"מאבק חברתי"

חברותא בעידן ההפרטה

משנתו הסוציאליסטית של מרטין בובר והרלוונטיות שלה לזמננו, מול השתלטות הקפיטליזם על חיינו הכלכליים ואידיאולוגיית ההפרטה על חיינו החברתיים והתרבותיים

יפתח גולדמן
(פורסם לראשונה בכתב העת "פנים", גליון 41, דצמבר 2007. עלה לאוויר לראשונה באתר "הסתדרות המורים")

בעולם המערבי נישא דגל ה"קהילה" לרוב על ידי הימין השמרני. בישראל, משמשת ה"קהילה" אחד מהכלים האידיאולוגיים והארגוניים של מהפכת ההפרטה ושל פירוק מדינת הרווחה. "העברת האחריות לקהילה" פירושה לא פעם הסתלקות של המדינה מאחריותה, ו"העצמת הקהילה" מתגלה לעתים קרובות כהפקרתם של ציבורי אדם לשררתם ולנדבת לבם של בעלי הון ושל קרנות פילנטרופיות.

להמשיך לקרוא חברותא בעידן ההפרטה

Kibbutz

הערך "קיבוץ" ב"מילון ההיסטורי-ביקורתי למרקסיזם" . פורסם בשפה הגרמנית ב 2008. כאן מובאת הגירסה האנגלית.

Yiftah Goldman

הערך "קיבוץ" ב"מילון ההיסטורי-ביקורתי למרקסיזם" . פורסם בשפה הגרמנית ב 2008. כאן מובאת הגירסה האנגלית

The Kibbutz is a form of communal village first established in Palestine in the second decade of the twentieth century. At present, there are about 270 Kibbutzim (plural of "kibbutz") in the state of Israel, with a total of some 120,000 members. In the last two decades, Kibbutz movement has been undergoing a serious economic, social and ideological crisis.

להמשיך לקרוא Kibbutz

אוטופיה שיתופית ופוליטיקה

מבט על ישראל מבעד לתיאוריה של הפרקסיס המשחרר בסוציאליזם האירופי ( מאמר המבוסס על גירסה מוקדמת של פרק מעבודת הדוקטורט. פורסם בכתב העת "עיונים בתקומת ישראל")

יפתח גולדמן
(מאמר המבוסס על גירסה מוקדמת של פרק מעבודת הדוקטורט שלי. התפרסם בכתב העת "עיונים בתקומת ישראל" בשנת 2005)

מאמר זה מוקדש לבירורה של מחלוקת בקרב התנועה הסוציאליסטית על דרך שחרור החברה (כלומר: על הפרקסיס האמנסיפטורי) ולבירור השלכותיה של מחלוקת זו על מגמות ואפשרויות בחברה הישראלית בעבר ובהווה. שורשיה של המחלוקת במפלגות ובזרמים הסוציאליסטיים באירופה של המאה התשע-עשרה, אולם, כפי שיובהר במאמר, יש לדיון זה נגיעה ישירה אל נסיונות הגשמת הסוציאליזם בישראל מאז ראשית הציונות ועד ימינו. כשם שהציונות בכללה היתה תולדה מאוחרת של עלית הלאומיות באירופה, כך תנועת העבודה הציונית הושפעה עמוקות מן הסוציאליזם האירופי. יתר על-כן, הציונות הסוציאליסטית הכילה יסודות של זרמים סוציאליסטים מנוגדים זה לזה (זרמים פוליטיים ואוטופיסטיים, כפי שיוסבר להלן) ודרכה המיוחדת בסוציאליזם היתה סינתזה דיאלקטית של היסודות הללו. סינתזה זו צלחה בארץ ישראל יותר מכפי שצלחה באירופה. אולם, כפי שאראה בסוף המאמר, גם תנועת העבודה הציונית נטשה לבסוף את הדרך הסינתטית, ונטישה זו קשורה באובדן הדרך של תנועת העבודה בימינו. בשנים האחרונות מופיעים בישראל רמזים לאפשרות של תחייה מחודשת של הסינתזה בין הדרך הפוליטית והדרך האוטופיסטית בסוציאליזם.

להמשיך לקרוא אוטופיה שיתופית ופוליטיקה