רשימות על פילוסופיה, סוציאליזם, חברה, תרבות וחינוך
כשהיינו ילדים זה היה פשוט: "גרמניה" ייצגה כדורגל טכני, ראליסטי, משעמם ויעיל. כדורגל קפיטליסטי. ברזיל, לעומת זאת, היתה אוטופיית-כדורגל ססגונית ומלאה שמחת חיים.
במונדיאל 2010 מתה ברזיל האהובה והפנטסטית של ילדותנו. מתה ונקברה קבורת חמור על-ידי דונגה וחבורתו. לא ההולנדים הרגו אותה. ההולנדים פשוט הראו לעולם שהמלך עירום. או מת. אבל עשרים וארבע שעות אחר כך אוטופיית-הכדורגל הברזילאית נולדה מחדש. למרבה המוזרות, היא נולדה בדמותה של נבחרת גרמניה
(את הדברים האלה אני כותב ביום שלישי בשמונה בערב. אני מעז לפרסם אותם עכשיו למרות שכבר מחר, במשחק נגד ספרד, הכל עלול להשתנות. ככה זה כשמנסים לכתוב על כדורגל. פילוסופיה, פוליטיקה וסוציולוגיה הן בדרך כלל מעט יותר יציבות).
כולם שונאים את גרמניה.
אבל למה, בעצם, אנחנו שונאים את גרמניה?