הפודקסט על מרקס, פרק 47, "הפרק העשרים וארבע של הקפיטל"

בפרק זה של הפודקסט על מרקס אנחנו קוראים בפרק העשרים וארבע של הספר הראשון של הקפיטל, ומבררים יחד עם מרקס את חידת "ההצבר  המתקרא ראשוני".

אחד המקורות להצבר הראשוני: עבדים במטע של קני-סוכר (ציור של וויליאם קלארק, 1823)

הפודקסט על מרקס, פרק 46, "מרקס ודרווין, חלק ב' "

בפרק זה אני ממשיך את הדיון במשנותיהם של מרקס ודרווין, ועומד על נקודות הדמיון המהותיות, ועל ההבדלים המהותיים לא פחות. אני נעזר לא מעט בפרידריך אנגלס, וגם מספר בקיצור נמרץ על ה"נארודניקים". כמו כן נפגוש דמות מעברו של הפודקסט על מרקס: הארכיאולוג ויר גורדון צ'יילד שטבע את הבטוי "המהפכה הנאוליתית".

בתמונה: פגישה שלא התקיימה מעולם בין מרקס ודרווין. לא תמונה מאוד מוצלחת אבל זה מה שאני מצליח להפיק מה AI

הפודקסט על מרקס, פרק 45, "מארקס ודרווין"

בפרקים ה 45 וה 46 של הפודקסט על מרקס נבחן את הקשרים שבין מרקס ודרווין, ובין התיאוריות הגדולות שלהם שנוצרו כמעט באותו זמן.

undefined
צ'ארלס דרווין בערוב ימיו, 1878
מרקס בערוב ימיו, 1875

הפוקדסט על מרקס, פרק 44, "ברוכים הבאים לעונה השלישית"

 


ברוכים הבאים לעונה השלישית של הפודקסט על מרקס!

נער בדואי אוחז בקלע ומדמה את סיפור "דוד וגוליית" - הבית לצילום
בתמונה: קלע (שימוש מודרני)

לא הצלחתי למצוא תמונה ממש מתאימה…

גברים אלימים על סוסים

הֵם בָּאוּ מִן הַמֶּרְחָבִים
וַאֲנִי בִּשְׂדֵה נַחֲלָתִי הַקְּטַנָּה
מוֹנֶה הַכּוֹכָבִים
אֲשֶׁר בִּשְׁמֵי נַחֲלָתִי הַקְּטַנָּה
לְעוֹלָם אֵינָם כָּבִים.

הֵם בָּאוּ בּוֹטְחֵי נִצָּחוֹן
וּפָתְחוּ עִמִּי סְחוֹר-סְחוֹר
וְהָיָה דְּבָרָם סָתוּם בְּאָזְנַי
וּמְאוּם לֹא יָדַעְתִּי לִפְתֹּר
כִּי מֵאָז בָּחַרְתִּי
בְּנַחֲלָתִי הַקְּטַנָּה
אֵין לִי עוֹד לִבְחֹר.

(מתוך: שיר-עם, אמיר גלבע)

מריה גִּימְבּוּטָס היתה ארכאולוגית, חוקרת שפות ואנתרופולוגית ממוצא ליטאי שעבדה בארצות הברית והתפרסמה בעולם כולו במחצית השניה של המאה העשרים, בעיקר בזכות שתי היפותזות חשובות, המשלימות זו את זו. ההיפותזה בדבר "אירופה הישנה" וההיפותזה על אודות "תרבות הקוּרְגָן" הפכו לתו היכר מובהק של גימבוטס ולנושא העיקרי של מחקריה. גימבוטס הפכה בזכותן לסוג של סלבריטאית-אקדמיה, וספריה היו מקור לימוד לא רק עבור סטודנטים באוניברסיטה אלא גם עבור הקהל המשכיל, ובעיקר בקרב פמיניסטיות ופמיניסטים. כמובן מאליו, גימובטס גם משכה אליה לא מעט ביקורת אקדמית. חלקים מן הביקורת הזו היו משכנעים למדי.

להמשיך לקרוא גברים אלימים על סוסים

הפודקסט על מרקס, פרק 43, "אוטופיה ופוליטיקה"

הפרק ה 43 של הפודקסט על מרקס הוא פרק סיום העונה של העונה השניה.
בפרק זה אנחנו חוזרים לעיין במניפסט הקומוניסטי ומבררים את הביקורת של מרקס (ואנגלס)
על קבוצה של סוציאליסטים שמחברי המניפסט העניקו להם את הכינוי "אוטופיסטים".
אגב כך אנחנו מבררים שוב את מקומה של האוטופיה אצל מרקס, ואת האופן שבו היא מנוגדת,
מצד אחד, למדע, ומצד אחר היא מנוגדת לפוליטיקה.
נחזור לשדר בעונה השלישית לאחר הפסקה קצרה.

בתמונה: כתבתי ב'גוגל תמונות' אוטופיה ופוליטיקה וזה מה שיצא

הסוציאליזם בין פוליטיקה

הפודקסט על מרקס, פרק 42, "Quid Pro Quo"

בפרק זה אנחנו מעיינים במכתב הביקורת שכתב מרקס על טיוטת מצע גותהא, ומעשירים את הבנתנו בשאלת היחס שבין הסוציאליזם המבוסס על "צדק" ועל "חליפין הוגנים" והסוציאליזם הגורס "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" ושואף לבטל לחלוטין את החליפין. נגלה שלקראת סוף ימיו, כשכתב את ביקורת תכנית גותהא, עמדתו של מרקס ביחס לשני סוגי הסוציאליזם הללו היתה, כצפוי, מורכבת.

בתמונה: קשה לחמוק מדימוי המאזניים כשמדברים על צדק. כתבתי justice ב"גוגל תמונות" ומבין חמישים התוצאות הראשונות שקבלתי, המאזניים הללו הופיעו ארבעים וארבע פעמים! (בדרך כלל בצוותא עם אלת הצדק האוחזת בהם). אולי אפשר ללמוד מכך על הקשר העמוק שבתודעתנו בין המלים "צדק" ו"שוויון" (שכן נראה שנעשה צדק כאשר שתי כפות המאזניים מאוזנות, כלומר נמצאות במרחק שווה מן הקרקע). אולי זה גם אומר משהו על הקשר שבין המושג "צדק" לבין מסחר, חליפין ותשלום. בספר ויקרא כתוב: "מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (ויקרא, יט, לו). כל שמות העצם בפסוק הינם כלים למדידת משקלים, מידות ונפחים שנועדו להבטיח צדק בתהליך הקנייה והמכירה.

הפודקסט על מרקס, פרק 41, "ביטולה ההיסטורי של תורת הערך של העבודה"

בפרק זה אנחנו מעיינים שוב במחברות ה'גרונדריסה' ומציגים, מטעמו של מרקס, ביקורת נוספת על תורת הערך של העבודה. מרקס מראה כי התוקף של תורת הערך של העבודה משתנה באופן היסטורי: הוא נחלש ככל שאופן הייצור הופך מדעי, טכנולוגי וחברתי יותר. מה הן ההשלכות של אבחנה זו על התיאוריה הכלכלית של מרקס ועל תורת השחרור שלו?

בתמונה: קריקטורה זו הופיעה שוב ושוב כשהקלדתי ב'גוגל תמונות' את הערך
Labor Theory of Value. הכתוב בראש הציור מלמד משהו על כך שקשה להשתחרר
מאופן המחשבה הקפיטליסטי ממש כשם שקשה להשתחרר מן הקפיטליזם.

In Defense of the Labor Theory of Value - Cosmonaut

הפודקסט על מרקס, פרק 40, "נֶלֶקְס והקפיטליזם"

בפרק זה אנחנו חוזרים אל תורת הערך של העבודה ומעיינים בה עיון ביקורתי בעזרת דברים שכתב מרקס במחברות הטיוטה של השנים 1857-1858, המכונות "הגְּרוּנְדְרִיסֶה".
אנחנו מבקרים, בהדרכתו של מרקס, סוג מסויים של סוציאליזם, המבוסס על תורת הערך של העבודה ודוגל בשיטה כלכלית של "שטרות עבודה".
על הדרך אנחנו גם משוחחים עם חייזר, ומקימים, בהשראתו של הסוציאליסט הוולשי רוברט אואן, מוסד פיננסי רב עלילות אשר שמו נֶלֶקְס.

בתמונה: שטרות מן "המוסד הלאומי לחליפין הוגנים" מיסודו של רוברט אואן, בערך של שתי שעות עבודה וחמש שעות עבודה.

:

הפודקסט על מרקס, פרק 39, "כל הציפורים מבקשות: מהפכה!"

בפרק זה אנחנו חוזרים לדבר ישירות על המהפכה. אני מנסה לעשות סדר בתורת המהפכה של מרקס, ומעלה, אגב כך, זכרונות מימים (קצת) טובים יותר.

בתמונה: אלפרד היצ'קוק משוחח עם מהפכן.