האם הסוציאליזם דורש צדק?

לפני כמה חודשים, כתב-עת אינטרנטי מסויים הזמין ממני מאמר על "תפיסת הצדק של הסוציאליזם". כתבתי את המאמר והוא אף התקבל בהתלהבות מסויימת, אלא שאז נותק הקשר עם כתב העת והעורך חדל לענות על האימיילים שלי. אינני יודע מה קרה ואני מקווה מאוד ששלום לעורך ולפרוייקט החשוב שלו. מכל מקום – המאמר כבר נכתב ונערך וחבל שייקבר בהארד-דיסק שלי. אין כאן חידושים גדולים אבל אולי כמה חידודים מעניינים. 

האם הסוציאליזם דורש צדק?
לכאורה נדמה שתשובה חיובית לַשאלה זו היא כה מובנת מאליה עד שספק אם יש טעם לשאול אותה. האם היתה אי פעם תנועה חברתית או פוליטית שלא טענה שהיא דורשת צדק? האם הוקמה אי פעם מפלגה שחרטה על דגלה את הסיסמא "יוחזר העוול"? או תנועת מחאה שהכריזה בכיכרות ש"העם דורש עוול חברתי"? כל מי שהציע שינוי או תיקון בעולם (ואין ספק שהסוציאליזם הציע שינוי ותיקון בעולם) ממילא דרש לעשות את העולם לצודק יותר. אבל אבחנה זו עצמה מצביעה על בעיה: אם כולם דורשים צדק, איזו משמעות יש לדרישת הצדק? האין ה"צדק" פשוט תווית שאותה מצמיד אדם להשקפת העולם, העמדה או הדרישה פוליטית שבה הוא מצדד? ואם כך הדבר, שמא באומרנו "הסוציאליזם דורש צדק!" אין אנו מוסיפים דבר על הפסוק "הסוציאליזם דורש"?

להמשיך לקרוא האם הסוציאליזם דורש צדק?

הפודקסט על מרקס, פרק 61, "מכאן והלאה

זהו פרק הפרידה של הפודקסט על מרקס. בפרק זה אני סוקר את מה שעשינו במהלך 60 הפרקים הקודמים, וגם אומר כמה מלים על הרלוונטיות של מרקס בימינו.

היה נפלא. היו שלום

הפודקסט על מרקס, פרק 60, "הבעיות של מרקס"

בפרק זה אני מנסה להתמודד עם בעיה כבדת משקל: "מדוע לא התחוללה המהפכה שעליה דיבר מרקס? מה בעצם היה פגום בפרוגנוזה שלו? לשאלה זו הוצעו במהלך המאה  העשרים תשובות רבות ושונות, מוצלחות יותר ופחות. לא אציג כאן תשובה נחרצת ומלאה משלי לבעיה, אלא כמה הירהורים או כיווני מחשבה שגם אם יפותחו הרבה יותר מכפי שאני מפתחם כאן, עדיין לא יהיה בהם כדי תשובה שלמה.

בתמונה: לא רק לכם יש בעיות!

הפודקסט על מרקס, פרק 59, "קריאת החפרפרת"

בפרק זה אנחנו נפרדים מן העיסוק בשאלה "מהפכה או רפורמה?" וחוזרים סוף סוף אל מרקס עצמו. במחצית השניה של הפרק נעסוק בחיבור של מרקס "השמונה עשר בברימר של לואי בונפרטה" וגם נפגוש בחפרפרת. בתמונה: גיבורת הפרק.

הפודקסט על מרקס, פרק 58, "מסע במזחלת שלג"

בפרק זה אנחנו מסיימים את הדיון בסוציאליזם הרפורמיסטי, בעיקר על ידי התבוננות בדוגמאות המוצלחות ביותר שלו בארצות סקנדינביה. אנחנו בוחנים מה הושג, וגם מה לא הושג, במדינת הרווחה הסוציאל-דמוקרטית הסקנדינבית.

בתמונה: המארח

Caribou Grounds Predate Santa's Workshop

הפודקסט על מרקס, פרק 57, "הסוציאל דמוקרטיה הרפורמיסטית"

בפרק זה אני בוחן את הסוציאל-דמוקרטיה המאוחרת, הרפורמיסטית, אל מול עקרונותיו של מרקס.
אני מראה (או מנסה להראות) שהסוציאליזם הרפורמיסטי איננו "סטיה" מן המרקסיזם. ייתכן אף
שהוא המרקסיזם ה"מרקסי" ביותר.

בתמונה: דגלה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית, שאחרי מלה"ע הראשונה אימצה את הסוציאליזם הרפורמיסטי. תגידו מה שתגידו על הגמרנים – אף אחד לא יכול להאשים אותם ביצירתיות מוגזמת.

הפודקסט על מרקס, פרק 56, "עושים סדר"

פרק 56 הוא פרק לא שגרתי שבו אין (כמעט) תיאוריה מרקסית. בפרק זה אני מנסה לעשות סדר בכמה מן המונחים והמושגים של הסוציאליזם, כמו קומוניזם, סוציאל-דמוקרטיה, לייבור ועוד.

קישור לשלושת ה"ציורים" המוזכרים בפרק

הפודקסט על מרקס, פרק 55, "מרקס ואדוארד ברנשטיין"

בפרק זה נעסוק באדוארד ברנשטיין, אבי הסוציאליזם האבולוציוני/רפורמיסטי/רוויזיוניסטי
ונברר כיצד הוא מתייחס אל תורתו של מרקס, משנה, מעדכן או מתקן אותה.
בתמונה: גיבור הפרק.

הפודקסט על מרקס, פרק 54, "מרקס ורוזה לוקסמבורג"

בפרק זה אני עוסק במרקסיזם של רוזה לוקסמבורג, שהיתה אחד הקולות הצלולים ביותר של המרקסיזם המהפכני בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים. האם את העובדה שרוזה לוקסמבורג דבקה בנאמנות בתורת המהפכה של מרקס צריך לזקוף לזכותה של לוקסמבורג או שמא להפך? על כך ועל עוד עניינים בפרק זה.

בתמונה: בית הספר של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. בין העומדים בצד ימין – המורה רוזה לוקסמבורג. את הילת הקדושים המרחפת מעליה הוספתי אני, ולאו דווקא מתוך אירוניה.

הפודקסט על מרקס, פרק 53, "מרקס ולנין חלק ג': אל המהפכה ומעבר לה!

בפרק זה אנחנו מסיימים את הדיון במרקס ולנין, ונותנים תשובות (מורכבות) לכמה שאלות מטרידות.

בתמונה: נפלאות ה AI