בפרק זה אנחנו מעיינים במכתב הביקורת שכתב מרקס על טיוטת מצע גותהא, ומעשירים את הבנתנו בשאלת היחס שבין הסוציאליזם המבוסס על "צדק" ועל "חליפין הוגנים" והסוציאליזם הגורס "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" ושואף לבטל לחלוטין את החליפין. נגלה שלקראת סוף ימיו, כשכתב את ביקורת תכנית גותהא, עמדתו של מרקס ביחס לשני סוגי הסוציאליזם הללו היתה, כצפוי, מורכבת.
בתמונה: קשה לחמוק מדימוי המאזניים כשמדברים על צדק. כתבתי justice ב"גוגל תמונות" ומבין חמישים התוצאות הראשונות שקבלתי, המאזניים הללו הופיעו ארבעים וארבע פעמים! (בדרך כלל בצוותא עם אלת הצדק האוחזת בהם). אולי אפשר ללמוד מכך על הקשר העמוק שבתודעתנו בין המלים "צדק" ו"שוויון" (שכן נראה שנעשה צדק כאשר שתי כפות המאזניים מאוזנות, כלומר נמצאות במרחק שווה מן הקרקע). אולי זה גם אומר משהו על הקשר שבין המושג "צדק" לבין מסחר, חליפין ותשלום. בספר ויקרא כתוב: "מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (ויקרא, יט, לו). כל שמות העצם בפסוק הינם כלים למדידת משקלים, מידות ונפחים שנועדו להבטיח צדק בתהליך הקנייה והמכירה.