בפרק זה אנחנו נפרדים מן העיסוק בשאלה "מהפכה או רפורמה?" וחוזרים סוף סוף אל מרקס עצמו. במחצית השניה של הפרק נעסוק בחיבור של מרקס "השמונה עשר בברימר של לואי בונפרטה" וגם נפגוש בחפרפרת. בתמונה: גיבורת הפרק.
קטגוריה: כללי
הפוקדסט על מרקס, פרק 44, "ברוכים הבאים לעונה השלישית"
ברוכים הבאים לעונה השלישית של הפודקסט על מרקס!
לא הצלחתי למצוא תמונה ממש מתאימה…
גברים אלימים על סוסים
הֵם בָּאוּ מִן הַמֶּרְחָבִים
וַאֲנִי בִּשְׂדֵה נַחֲלָתִי הַקְּטַנָּה
מוֹנֶה הַכּוֹכָבִים
אֲשֶׁר בִּשְׁמֵי נַחֲלָתִי הַקְּטַנָּה
לְעוֹלָם אֵינָם כָּבִים.
הֵם בָּאוּ בּוֹטְחֵי נִצָּחוֹן
וּפָתְחוּ עִמִּי סְחוֹר-סְחוֹר
וְהָיָה דְּבָרָם סָתוּם בְּאָזְנַי
וּמְאוּם לֹא יָדַעְתִּי לִפְתֹּר
כִּי מֵאָז בָּחַרְתִּי
בְּנַחֲלָתִי הַקְּטַנָּה
אֵין לִי עוֹד לִבְחֹר.
(מתוך: שיר-עם, אמיר גלבע)
מריה גִּימְבּוּטָס היתה ארכאולוגית, חוקרת שפות ואנתרופולוגית ממוצא ליטאי שעבדה בארצות הברית והתפרסמה בעולם כולו במחצית השניה של המאה העשרים, בעיקר בזכות שתי היפותזות חשובות, המשלימות זו את זו. ההיפותזה בדבר "אירופה הישנה" וההיפותזה על אודות "תרבות הקוּרְגָן" הפכו לתו היכר מובהק של גימבוטס ולנושא העיקרי של מחקריה. גימבוטס הפכה בזכותן לסוג של סלבריטאית-אקדמיה, וספריה היו מקור לימוד לא רק עבור סטודנטים באוניברסיטה אלא גם עבור הקהל המשכיל, ובעיקר בקרב פמיניסטיות ופמיניסטים. כמובן מאליו, גימובטס גם משכה אליה לא מעט ביקורת אקדמית. חלקים מן הביקורת הזו היו משכנעים למדי. {{ מאמר זה נכתב יותר מחצי שנה לפני הטבח של ה 7 באוקטובר 2023. עיכבתי את פרסומו משום שסמוך לסיום הכתיבה נודע לי על ספר חדש העתיד לצאת בתוך מספר חודשים בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. ספר זה יאגד מאמרים מאת החוקרים המובילים בעולם בתחומי הארכיאולוגיה, האנתרופולוגיה, הבלשנות והגנטיקה של האינדו-אירופים הקדומים. כיוון שמאמרי זה עוסק בהרחבה בנושאים האלה היה עלי, כמובן, לעצור את פרסומו ולהמתין עד שהספר יצא לאור, מחשש שמא האינפורמציה שעליה התבסס המאמר כבר מיושנת בחלקה. הספר, שכותרתו "The Indo-European Puzzle Revisited" נערך על ידי Kristian Kristiansen, Guus Kroonen, ו – Eske Willerslev, מחזיק 23 מאמרים עדכניים ומפורטים. קראתי אותו מייד עם צאתו לאור והתמונה העולה ממנו ברורה למדי: היפותזת מוצאם של האינדו-אירופים מן הערבות של דרום רוסיה ואוקראינה, הגירתם לאירופה, והפיכתם לאדוניה של אירופה (ראו בהמשך מאמר זה) הולכת והופכת לקונצנזוס מדעי בקרב כל הדיסציפלינות הרלוונטיות. עם זאת, ויכוח ער מתקיים עדיין לגבי כמה מפרטיו החשובים של הסיפור, ובפרט באשר למקומה של הרכיבה על סוסים. האם הפכו אנשי הערבות לאדוניה של אירופה? כנראה שכן. האם היתה זו השתלטות אלימה? כנראה שכן. האם רכבו השליטים החדשים הללו על סוסים? עניין זה טרם הוכרע במחקר, והדעות חלוקות.
לאורה של אינפורמציה חדשה זו "ריככתי" מעט את מחוייבותו של מאמרי זה לעניין הרכיבה על גבי סוסים וחשיבותה בסיפור. עם זאת, הכותרת של המאמר, "גברים אלימים על סוסים", כבר התקבעה במחשבתי ובחרתי שלא לשנותה. אם תרצו, אפשר להבין כאן את הביטוי "על הסוס" באופן מטאפורי.
כאמור, הספר בעריכתם של קריסטיאנסן, קרונן ווילרסלב שימש לי בעיקר כדי לבדוק לאחר מעשה את מה שכתבתי. בעת הכתיבה התבססתי בעיקר על ארבעת הספרים הבאים:
Anthony D. W. (2007), "The Horse, the Wheel, and Language: How Bronze-Age Riders from the Eurasian Steppes Shaped the Modern World"
Kraus J., Trappe T. (2019), "A Short History of Humanity: A New History of Old Europe"
Reich D. (2018), "Who We Are and How We Got Here"
Tomasello M. (2018), "Becoming Human: A Theory of Ontogeny"
אני מבקש להודות לארכיאולוגים רן ברקאי ויורם כהן שהואילו לקרוא טיוטה של המאמר ולהחכימני בהערותיהם. האחריות לכל הכתוב היא כמובן עלי בלבד. י.ג.}}
הפודקסט על מרקס, פרק 43, "אוטופיה ופוליטיקה"
הפרק ה 43 של הפודקסט על מרקס הוא פרק סיום העונה של העונה השניה.
בפרק זה אנחנו חוזרים לעיין במניפסט הקומוניסטי ומבררים את הביקורת של מרקס (ואנגלס)
על קבוצה של סוציאליסטים שמחברי המניפסט העניקו להם את הכינוי "אוטופיסטים".
אגב כך אנחנו מבררים שוב את מקומה של האוטופיה אצל מרקס, ואת האופן שבו היא מנוגדת,
מצד אחד, למדע, ומצד אחר היא מנוגדת לפוליטיקה.
נחזור לשדר בעונה השלישית לאחר הפסקה קצרה.
בתמונה: כתבתי ב'גוגל תמונות' אוטופיה ופוליטיקה וזה מה שיצא
הפודקסט על מרקס, פרק 35, "ביטול העבודה, המשך"
בפרק זה אנחנו ממשיכים בבירור המושג "ביטול העבודה", בוחנים בעזרתו של מרקס מה זה בעצם הדבר הזה שאותו אנחנו מבטלים, ולבסוף יוצאים לסיור במחוזות האוטופיה.
בתמונה: "הקוצרים" מאת פטר ברויגל האב
הפודקסט על מרקס, פרק 31, "מי מפחד מן המטיריאליזם ההיסטורי"
ברוכים השבים לפודקסט על מרקס.
זהו הפרק הראשון של העונה השניה של הפודקסט, והוא הראשון מבין שלושה פרקים שיבררו היבטים של המטיריאליזם ההיסטורי דיאלקטי, שבו עסקנו, כזכור, ממש בראשית הפודקסט על מרקס.
כן, יש גם פתיח חדש.
קישורים:
הספר "מלחמת המעמדות" או ליתר דיוק "מאבק המעמדות" מאת קרל קאוטסקי (תרגום לאנגלית)
נאומו של אנגלס על קברו של מרקס בתוך "כתבים נבחרים" באתר הספריה הסוציאליסטית (הנאום הוא בעמדוד 127)
"חיי" מאת לאון טרוצקי (תרגום לאנגלית)
הפודקסט על מרקס, פרק 30, "מניין ולאן"
הפרק השלושים של הפודקסט על מרקס הוא פרק סיום העונה, שבו אני סוקר את הסיפור שספרנו במהלך עשרים ותשעת הפרקים הראשונים של הפודקסט, ומכריז על יציאה לחופשת קיץ.
אל דאגה! נשוב לשדר עם בוא הסתיו.
במהלך חופשת הקיץ אני מתכוון להעלות בהדרגה את התמליל של פרקי הפודקסט כקבצי פידיאף באתר זה (כל קובץ בפרק המתאים לו). כמו כן, אפקוד את דף הפייסבוק של הפודקסט על מרקס מפעם לפעם ואפרסם בו תגובות לשאלות שהגיעו ואולי עוד יגיעו – שאלות שלא הספקתי לענות עליהן במהלך פרקי הפודקסט.
כאמור, זה ממש לא הפרק האחרון של הפודקסט על מרקס, אבל זה בהחלט הפרק האחרון לפני חופשת הקיץ.
נפש האומן בקפיטליזם
אוסקר ווילד היה אדם יוצא דופן, והחיבור שכתב "נפש האדם בסוציאליזם" הוא חיבור סוציאליסטי יוצא דופן.
חיבור זה יצא לאור בעברית ממש עכשיו בהוצאת "נמלה", ובתרגומו המוצלח של דותן ברום.
עורך ההוצאה אלי למדן הוסיף לספר הקדמה ביוגרפית על אוסקר ווילד מאת דונאל פאלון, ואני הוספתי לו אחרית דבר שהיא מאמר ביקורת תיאורטית של החיבור.
להלן קישור להורדת המאמר שלי וקישור להזמנת הספר.
נפש האומן בקפיטליזם: עיון במסה של אוסקר ויילד, 'נפש האדם בסוציאליזם'
הפודקסט על מרקס, פרק חמישה עשר, "שאלות ותשובות"
בפרק זה אני משיב על שאלות מאזינים, וגם מספק המחשה נוספת לניצול הפועלים שהוא אימננטי לאופן הייצור הקפיטליסטי
מקורות:
קישור להזמנת הספר "פמיניזם ל 99%"
קישור לסרט "שביתה" ביוטיוב
טבלה הממחישה את ניצול הפועלים במהלך יום העבודה:
עדכון חשוב:
חברי בעז גורפינקל, שהאזין לפרק ה"שאלות ותשובות" לא היה שבע רצון מאחת התשובות שנתתי שם, בהקשר של עבודת השירותים ועבודתן של נשים על-פי מרקס.
בעז העלה לפייסבוק רשימה חשובה ומאירת עיניים בנושא, ועכשיו אתם יכולים לקרוא אותה כאן: בועז גורפינקל על סוגיית עובדי השירותים ועבודתן של נשים בתיאוריה של מרקס
בעז גם צרף קישור למאמר בנושא: Chattopadhyay, Marx on Women's Question
תודה בעז!
הפודקסט על מרקס, פרק שלושה עשר, "אנחנו מקימים מפעל!"
במרכז הפרק השלושה-עשר של הפודקסט על מרקס עומד פרוייקט שאפתני, שבו אנחנו (אני ואתם המאזינים) מקימים מפעל תעשייה. ליתר דיוק, אנחנו מתבוננים במודל מופשט של מפעל דמיוני, ומנסים להבין מתוכו משהו על המכניזם של אופן הייצור הקפיטליסטי.
מקורות וחומרים:
נדמה לי שהמקור החדש היחיד שמופיע בפרק הוא ציטוט מן "המניפסט הקומוניסטי". המניפסט נגיש באינטרנט בשפות רבות ובקישורים רבים כך שאני מרגיש קצת מטופש לשים כאן קישור. אבל כדאי שתכירו באופן כללי את "הספרייה הסוציאליסטית" – פרוייקט מעורר השראה של רענן שמש פורשנר, ידיד הפודקסט על מרקס. "המניפסט" נמצא שם כמובן, כמו המון חומרים אחרים.
טבלת מודל אופן הייצור הקפיטליסטי מאפשרת לכם לעקוב אחרי המספרים במפעל הדמיוני שהקמנו. אתם יכולים גם לשנות את המשכורות (בטור "שכר לפועל") ולראות איך השינויים משפיעים על הרווח ועל הצבר ההון. אל תעשו את זה בנהיגה!
