היבטים היסטוריים של מושג העושר אצל מרקס

[דברים שאמרתי בערב באוניברסיטת תל אביב לזכרו של פרופסור צבי רוזן. הם מהווים הרחבה ופיתוח של מה שכתבתי ברשימה "מרקס: על העושר העתיק והתסכול המודרני". מתוך רשלנות לא כתבתי מראי מקום מפורטים. מי שרוצה – מוזמן לשאול אותי]

על מה אנחנו חושבים כשאנחנו חושבים על עושר? דומה שהתמונה העולה כמעט מיד בעיני רוחנו היא ערמה גדולה מאוד של מטילי זהב, ואולי מטבעות כסף או שטרות. כשכתבתי ב'גוגל תמונות' את המלה האנגלית wealth קבלתי אינספור גרסאות של המוטיב הזה, וכמעט שום דבר אחר. להמשיך לקרוא היבטים היסטוריים של מושג העושר אצל מרקס

מסדה של הציוויליזציה – רוסו ובעיית הרכוש הפרטי

הרצאה שנשאתי בכנס שהתקיים בחודש אפריל באוניברסיטת תל אביב.
כיצד ניתן להבין את העובדה שרוסו מציג את הרכוש הפרטי כמקור אסונם של בני האדם מחד, וכדבר מקודש שהאמנה החברתית חייבת להגן עליו מכל משמר? מה הקשר שרואה רוסו בין הרכוש הפרטי, סחר החליפין, חלוקת העבודה החברתית והציוויליזציה, ובעיקר מה הוא לא רואה…

הרצאה שנשאתי בכנס שהתקיים בחודש אפריל באוניברסיטת תל אביב. משום שההרצאה נתנה על פה, ויתרתי על רישום מראי המקום המדוייקים של הטקסטים המצוטטים להלן. כרגיל, מי שזקוק למראי המקום מוזמן לשלוח לי אימייל ואכתוב לו אותם.

למתקשים בקריאה דרך האתר, מצורף הפוסט בפורמט pdf: מסדה של הציוויליזציה – רוסו ובעיית הרכוש הפרטי.

להמשיך לקרוא מסדה של הציוויליזציה – רוסו ובעיית הרכוש הפרטי

הקדמה ל'קפיטל'

בחודש ינואר 2012 יצאה לאור מהדורה מחודשת של 'הקפיטל' מאת קרל מרקס (הוצאת 'ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד'). לטקסט של מרקס נוספה הקדמה מפרי עטי, העוסקת בשאלת הרלוונטיות של 'הקפיטל' לימינו. הנה ההקדמה לפניכם.

בחודש ינואר 2012 יצאה לאור מהדורה מחודשת של 'הקפיטל' מאת קרל מרקס (הוצאת 'ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד'). לטקסט של מרקס נוספה הקדמה חדשה מפרי עטי, העוסקת ברלוונטיות של 'הקפיטל' לימינו. הנה היא לפניכם.

לנוחיות הקוראים והמדפיסים, מצורף גם קישור לקובץ pdf: הקדמה לקפיטל מאת יפתח גולדמן

להמשיך לקרוא הקדמה ל'קפיטל'

קורבנות הצדקה

משטר ההפרטה והקיצוצים מייצר לבעלי-הון פרטיים הזדמנויות עסקיות למכביר. לפעמים הוא גם מייצר להם הזדמנויות נדבניות. משרד האוצר ממלא עבור שועי ארצנו וגביריה את תפקיד האלוהים: הוא מספק להם עניים כדי שיוכיחו באמצעותם את צדקנותם – יוכיחו אותה לעצמם, לציבור וליושב במרומים (פורסם לראשונה באתר 'העוקץ')

בשבוע שעבר ראיתי חדשות בטלויזיה.

זה לא  היה מתוכנן – חשבתי שכבר הגיעה שעת המשחק של ברזיל נגד צפון-קוריאה, והסתבר שהקדמתי. בלית ברירה בהיתי במסך, ו"עודי בוהה עבר לי קור בעצמות" – על המרקע נראתה שורת האייטמים הבאה:

"המדינה נכשלה בשיקומם של מפוני גוש קטיף" קבע דוח של ועדת חקירה בראשות השופט יהושע מצא.

אני ממש לא אוהב את אנשי גוש קטיף. לא אהבתי אותם לפני הפינוי, לא במהלכו וגם לא לאחריו. ובכל זאת לא יכולתי אלא לתמוה: איזו תועלת צומחת לחברה בישראל מכך שהמפונים נשארים בלתי משוקמים באתרי מגורים זמניים ובלא פרנסה? למה זה מועיל פרט לרגש הפרימיטיבי ביותר של שמחה לאיד?

להמשיך לקרוא קורבנות הצדקה

גיבור

היום לפני שנה הנחית הטייס צ'סלי סלנברגר (Sullenberger) את מטוס האירבוס שלו, בטיסת "יו.אס. אירוויז" מספר 1549, על נהר ההאדסון. כנגד כל הסיכויים, סלנברגר ביצע באופן מושלם נחיתת חירום על המים. שעה קלה אחר-כך חולצו כל 155 הנוסעים ואנשי הצוות אל חוף מבטחים. בדברים הבאים אנסה לבדוק מה יש בעצם בסיפור הזה. מדוע אנחנו מגיבים אליו(ואל סיפורים דומים לו) בעוצמה רגשית גדולה כל כך.
כן. התשובה תהיה קשורה (גם) בקפיטליזם…

היום לפני שנה הנחית הטייס צ'סלי סלנברגר (Sullenberger) את מטוס האירבוס שלו, בטיסת "יו.אס. אירוויז" מספר 1549, על נהר ההאדסון. מנועיו של המטוס חדלו לפעול דקות ספורות לאחר ההמראה,  בגלל מפגש עם להקת אווזי בר. כנגד כל הסיכויים, סלנברגר ביצע באופן מושלם נחיתת חירום על המים. שעה קלה אחר-כך חולצו כל 155 הנוסעים ואנשי הצוות אל חוף מבטחים.

אני ודאי לא האדם היחיד שהסיפור הזה הביא אותו להתרגשות עד כדי רעד. בדברים הבאים אנסה לבדוק מה יש כאן בעצם; מדוע אנחנו מגיבים לסיפור הזה (ולסיפורים דומים לו) בעוצמה רגשית גדולה כל כך. אמנה ארבע סיבות, לאו דווקא לפי סדר חשיבותן.

להמשיך לקרוא גיבור