ברוכים השבים לפודקסט על מרקס.
זהו הפרק הראשון של העונה השניה של הפודקסט, והוא הראשון מבין שלושה פרקים שיבררו היבטים של המטיריאליזם ההיסטורי דיאלקטי, שבו עסקנו, כזכור, ממש בראשית הפודקסט על מרקס.
כן, יש גם פתיח חדש.
קישורים:
הספר "מלחמת המעמדות" או ליתר דיוק "מאבק המעמדות" מאת קרל קאוטסקי (תרגום לאנגלית)
נאומו של אנגלס על קברו של מרקס בתוך "כתבים נבחרים" באתר הספריה הסוציאליסטית (הנאום הוא בעמדוד 127)
"חיי" מאת לאון טרוצקי (תרגום לאנגלית)
איזה כיף שחזר הפודקסט!!! היה פרק מרתק ומעולה.
תיקון קטנטן, physis ביוונית הוא "טבע" ולא גוף. מגיע מן הפועל φύω (phuo) שפירושו "לגדול". המילה soma פירושה "גוף" (ומכאן "פסיכוסומטי") והמילה hyle פירושה חומר (ומכאן ה"הילומורפיזם" של אריסטו).
בנושא אחר, מעניין לבדוק עד כמה מרקס ציין בעבודת הדוקטורט שלו את ה"תפנית" (pun intended) הלא דטרמיניסטית של אפיקורוס לעומת האטומיסטים המוקדמים יותר. בקביעה החוזרת של מרקוס אורליוס שיש רק שתי אופציות, "השגחה או אטומים", הסטואים (ברעיון ההשגחה הספציפי שלהם) הם הדטרמיניסטים. עם זאת הסטואים הם גם במרבית המובנים מטריאליסטים. אצטרך לקרוא ולעדכן!
וואו! תודה נדב על התיקון החשוב! אבהיר זאת בהקלטה הבאה (פרק 34. כל הפרקים עד אז כבר מוקלטים).
בזכותך הלכתי אחורה עד לאטימולוגיה המשוערת של השורש האינדו-אירופי הקדום וגיליתי ש physis ו to be נולדו מאותו שורש: bheue*.
ובאשר לעניין האחר – אני מודה שאני לא יודע על דמוקריטוס יותר ממה שיודע מי שלמד "מבוא לפילוסופיה יוונית" בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה. על הסטואה אי יודע אפילו פחות. את מרקוס אוארליוס, איך לומר… טרם הספיקותי.
את הדוקטורט של מרקס מזכירים תמיד רק כאנקדוטה. אף פעם לא עלה על דעתי ללכת וראות מה בעצם כתוב שם.
לסיכום, אני מחכה בקוצר רוח לעדכונים שלך, ואני די בטוח שהם ייכנסו לפרקים הבאים.
יפתח
שלום יפתח גולדמן,
כבר כתבתי לך כמה מילים בסוף ההאזנה לפרק העשירי של הפודקאסט שהתחלתי להקשיב לו לאחר שהתארחת בפודקאסט "חוץ לארץ" של עיתון הארץ.
הפעם אני כותב לאחר שסיימתי להקשיב לפרק ה 31 (ספוטיפיי) ואני חייב, למרות שהפודקאסט כולו כבר מאחוריך, להחמיא על מספר דברים שאני פשוט לא יכול להתאפק ואינם קשורים למרקס (על החומר המדובר יכולה להעיד העובדה שאני ממשיך להאזין באדיקות) אלא להגשת ועריכת הפודקאסט.
קודם כל על הציטוטים משיריו של מאיר אריאל, נראה שאתה אוהב אותו כמוני וזה מאוד נחמד וקולע בול במקום. מאיר אריאל היה אחד הגדולים.
בנוסף, הציטוטים והאיזכורים שלך ליצירות תרבות שונות הם נהדרים כמו למשל הסרטים שאתה מזכיר (בילי אליוט…) ושאר האגדות, המיתולוגיות והסיפורים (אדיפוס המלך, למשל, מהפרק האחרון). הכל מעניין ומרחיב אופקים.
בעניין הסרטים שאתה מרפרר אליהם מפתיע שעד הפרק ה31 לא עלה שמו של הבמאי הנפלא קן לואץ' שיש לו כמה יצירות שהיו מתאימות לאיזכור כאן. אבל זה הפודקאסט של יפתח גולדמן, לא שלי. ומי יודע, אולי בפרקים שמחכים לי יש איזכור.
ודבר אחרון – שבחים ליאיר סיטבון על הפתיח החדש והמרענן.
תודה על שעות של האזנה מרתקת ומחכימה.
יוסי שבתאי