בפרק ה-29 של הפודקסט על מרקס אני מציג כמה מן המאפיינים של חברת העתיד החופשית, הנמצאת ב"אופק האוטופי" של מהפכת השחרור. מאפיינים אלה נרמזים מפסקאות, ולעתים אף שורות בודדות, הפזורות לאורך מכלול הגותו של מרקס.
מקורות:
מאמרו של צבי טאובר בכתב העת 'פיגומים': הערות בעקבות תרגום "לביקורת הכלכלה המדינית: מבוא והקדמה"
פודקסט חדש ומעניין בהיסטוריה כלכלית, ובעברית! "תולדות המין הכלכלי" עם חן עירון
טיוטות המכתב ממרקס לז'אסוליץ באתר הארכיב המרקסיסטי באינטרנט
מאמר שלי העוסק בן שאר דברים בקשר שבין מרקס ומורגן: "אדם וקהילה: תפיסתו של מרקס ובעיותיה"
בדיחת ירוואן מצויינת. יש עוד מהחומר הזה?
האמת היא שרוב בדיחות רדיו ירוואן שאני מכיר הן די מטופשות:)
המלצה ושאלה:
הפודקסט History of philosophy without any gaps של פיטר אדמסון בדיוק הגיע לפני כמה פרקים לתומאס מור. זה פודקאסט מצוין ומאוד מקצועי, והוא עשה פרק לא רע בנושא.
קראתי לאחרונה את "על החובות" של קיקרו, ונתקלתי בטענה שלו שכדאי לנהוג בעבדים כמו בשכירי יום (סעיף 41, אוהבים לצטט גם את סעיף 150 כדוגמא לדיון ב־wage slavery). נזכרתי בטענה מפרק 7 של הפודקאסט, בנוגע לשכירי היום בעת העתיקה, שלעיתים מצבם היה גרוע משל העבדים. תהיתי: האם יש לך המלצה היכן ניתן לקרוא עוד בנושא?
תודה נדב. על הפודקסט של אדמסון שמעתי מכמה מקורות שונים, ורק דברים טובים.
איכשהו אני מרשה לעצמי להתעלם ממנו בשלב זה, מתוך הנחה שאני "כבר יודע את החומר".
בהחלט ייתכן שארוויח אם אאמץ עמדה קצת יותר צנועה.
לצערי אני לא זוכר מראי מקום אקדמיים לטענה על מעמדם של שכירי היום בעת העתיקה. חלפו עשרות שנים מאז שלמדתי את זה. לאמיתו של דבר בהחלט ייתכן שהמחקר התפתח מאז וזנח את ההשקפה הזאת. אבל אביא בפניך את שתי הדוגמאות שאני מכיר מן המקורות העתיקים עצמם.
ובכן, באודיסיאה יש סצנה מפורסמת שבה אודיסיאוס יורד אל השאול. הוא פוגש שם את רוח הרפאים של אכילס הגדול. אודיסיאוס אומר לאכילס שמשום שהוא שליט בכל עולם הרפאים אל לו להצטער על מותו. ועל כך עונה אכילס (תרגום טשרנחובסקי): "אַל תְּנַחֲמֵנִי אוֹדִיסֵס הַגֶּבֶר הַמַּזְהִיר, כִּי מַתִּי / טוֹב לִי הֱיוֹת שְׂכִיר-יוֹם וְעוֹבֵד בְּשָׂדֵהוּ שֶׁל אַחֵר … מִהְיוֹת הַמּוֹשֵׁל בְּכָל קְהַל הָרְפָאִים הַנְּמַקִּים". הקץ' כאן הוא זה: אכילס בונה הקבלה ניגודית, מעין "ראש לשועלים או זנב לאריות", ואומר שהיה מעדיף את המקום הנחות ביותר בארץ החיים על פני כס המלכות בארץ הרפאים. וכשהוא נוקב בשמו של בעל המעמד הנחות ביותר הוא לא אומר "עבד" אלא "שכיר-יום" (ביוונית: "טס", אם זכרוני אינו מטעני).
שנית, העדות המקראית, ספר דברים: "לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ / בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ ". הציווי החמור לשלם לשכיר היום את שכרו טרם השקיעה מעיד על קיומו הירוד של השכיר, והסבירו המפרשים שאם תלין את שכרו של שכיר-היום אצלך לא יהיה לו מה לאכול באותו ערב.
מאחורי כל זה מסתתר כמובן הגיון כלכלי. בעבודה החקלאית יש עונות בוערות ועונות שבהן נדרשת עבודה מועטה אם בכלל (אני זוכר בילדותי בענף התמרים בקיבוץ יטבתה, את רכז הענף שובר את הראש כדי להמציא לנו עבודה בתקופה שלאחר הגדיד). לכן, שכיר יום הוא כוח-עבודה הרבה יותר משתלם מאשר עבד. את העבד צריך לפרנס כל השנה, ואת שכיר היום – רק בשעה שנזקקים לו (בהנחה, כמובן, שתמיד יש מלאי זמין של שכירי יום). אם כבר השקעת בעבד, אתה בטח לא רוצה שהוא יתפגר לך אחרי עונה בוערת אחת, ולכן תדאג לפרנס אותו כדי שיאריך ימים. כל זה אמור כמובן על עבדים בחקלאות. עבדי-הבית היו אפילו במצב יותר טוב, משום שלא פעם נרקמו יחסים אישיים ביניהם לבין אדוניהם (נדמה לי שיש דוגמה כזאת עם קיקרו עצמו). אה, והדברים לא אמורים בעבדי המכרות של העת העתיקה. הם היו באמת הכי אומללים בעולם. צלם אנוש ממש נשלל מהם (לפחות ככל הידוע לי. אני מדגיש שאני ממש ממש לא מומחה בתחום).
המון תודה על התשובה המפורטת! נושא מעניין מאוד. ההיגיון שאתה מציע הוא בהחלט ההיגיון שגם אני חשבתי עליו, גם הכלכלי וגם הבין־אישי.
השורות מהומרוס אגב (שיר 11, 489-490):
βουλοίμην κ’ ἐπάρουρος ἐὼν θητευέμεν ἄλλῳ,
ἀνδρὶ παρ’ ἀκλήρῳ, ᾧ μὴ βίοτος πολὺς εἴη,
עד כמה שאני יכול לתרגם (ויש לקחת בעירבון מוגבל):
"אני אעדיף, כדי להיות על האדמה (epapouros, אדמה כאן במובן חקלאי או במובן כללי), להיות שכיר (theteuemen, פועל שבאמת נגזר מthes, ושבאמת יש לו משמעות שונה מעבד, והלקסיקון מציע גם "hired labourer" או "hired farm servant" חוץ מ"serf") של אחר, אדם חסר אדמה, שאמצעי מחייתו אינם רבים,…
תודה על התוספות מאירות העייניים.
הידע שלי ביוונית עתיקה מגיע רק כדי היכולת לקרוא את התרגומים באנגלית או בעברית.
אני מכיר כמובן את המלים החשובות בפילוסופיה ובתיאוריה פוליטית, ובדרך כלל גם את האטמיולוגיה שלהן, אך לא יותר מכך.
אז תודה על שהארת את עיני ואת עיני הציבור.
יש לי הערה בנוגע לחלוקת העבודה, השלכותיה השליליות והחיוביות כפי שהצגת בפודקסט, והרלוונטיות שלהן לימינו.
זה נושא שחשבתי עליו לא מעט, ועל כמה היה נחמד אם הייתי יכולה לעבוד חצי משרה במשרה הדורשת כישורים רוחניים וחצי משרה במשרה הדורשת כישורים פיזיים. אני מניחה שבתקופתו, מרקס ראה את ההשלכות השליליות על בריאות העובדים בעבודות פיזיות, ולא את ההשלכות על בריאותם של אלו העובדים בעבודות רוחניות (היו כאלו בתקופתו?).
בימינו קיימות השלכות בריאותיות לשני סוגי העבודה. אולי טוב יותר להיות עובד בעבודה פיזית בתקופתנו: יש חוקים ותקנות מסוימים המגנים על בריאותם של אלו העובדים בעבודות פיזיות (אך תאונות עבודה עדיין שכיחות), עבודות פיזיות רבות אינן "עבודות פס יצור" ואינן פיזיות גרידא (למשל, שיפוצניק מתעסק גם בניהול חשבונותיו, שירות לקוחות ופרסום). אך היום, בהשוואה לעבר, ההשלכות הבריאותיות של עבודה רוחנית ניכרות. אינני רופאה אבל יש קונצנזוס בין הקשר בין עבודות מול מחשב ("אורח חיים יושבני"), לבין בעיות בריאות רבות, החל מבעיות מפרקים וגב וכלה בעודף משקל.
במציאות היום, אני מסיימת לעבוד, ואחרי הצהריים אני צריכה "לעבוד" עוד כמה שעות בשבוע בלעשות פעילות גופנית, כדי לדאוג שהגוף שלי לא יתנוון מישיבה יומית של שעות רבות מול המחשב. לא שלחדרי כושר אין מקום בחברה חופשית, אבל אולי אם העבודה הייתה יותר מותאמת לגוף אנושי ולצרכים שלו, או לפחות משלבת אלמנטים גופניים וגם שכליים, לא היינו אנוסים כקולקטיב ללכת אחר הצהריים להתאמן ולהפעיל את הגוף שהתנוון בשעות העבודה שלנו.
האם זה משהו שמרקס ראה בחברה עתידית כשהעלה אותה ברוחו? אשמח גם אם תוכל לדייק אותי מבחינה היסטורית בנוגע להנחות שהנחתי על ההבדל בין חלוקת עבודה אז והיום.
פרק מרתק ונושא מרתק. תודה!
נופר האזיני לשלושת הפרקים על ביטול העבודה (פרקים 34, 35 שעולה היום ו 36 שיעלה בקרוב).
אני חושב שתקבלי שם תשובה (לפחות תשובה מסויימת) לשאלותיך.
תודה על דבריך
יפתח