גלות ומלכות במגילת אסתר

"מגילת אסתר" היא אולי הטקסט המוזר ביותר במקרא. מה זה הסיפור הזה? מעשיה עממית? טרגדיה או קומדיה? (או אולי פארסה?). במאמר זה אני מנסה להראות שהמגילה דוברת אלינו בלשון שונה מיתר ספרי התנ"ך, שהיא אולי הטקסט הקרוב אלינו ביותר, הרלוונטי ביותר עבורנו כאנשים מודרניים.

"מגילת אסתר" היא אולי הטקסט המוזר ביותר במקרא. מה זה הסיפור הזה? מעשיה עממית? טרגדיה או קומדיה? (או אולי פארסה?). ומי הוא הגיבור? יהודי החצר המסרסר באחייניתו היפה בהרמון המלך? או אולי האחיינית עצמה , המוציאה אל הפועל תכנית מחושבת של פיתוי ופיתול וחיסול? ומה נגיד על העלילה? גיבוב משונה של נסיבות מקריות ושרירותיות למחצה, הנושאות על גבן סיפור מעשה אבסורדי המתחיל במשתה ומסתיים במשתה, ובאמצע תחרות מלכת-יופי, פרובוקציות בחצר הארמון, תכנית השמדה וביטולה וטבח לקינוח…

השאלה הקשה מכולן היא כמובן: איך ולמה מצא הטקסט הזה את דרכו אל התנ"ך? על שאלה זו לא אענה כאן. אינני יודע מי כתב את המגילה, מי החליט לקדש אותה ומאילו סיבות. אבל אנסה לומר משהו על חשיבותו של הסיפור הזה. אנסה להראות שהמגילה דוברת אלינו בלשון שונה מיתר ספרי התנ"ך, שהיא אולי הטקסט הקרוב אלינו ביותר, הרלוונטי ביותר עבורנו כאנשים מודרניים. 

להמשיך לקרוא גלות ומלכות במגילת אסתר

גיבור

היום לפני שנה הנחית הטייס צ'סלי סלנברגר (Sullenberger) את מטוס האירבוס שלו, בטיסת "יו.אס. אירוויז" מספר 1549, על נהר ההאדסון. כנגד כל הסיכויים, סלנברגר ביצע באופן מושלם נחיתת חירום על המים. שעה קלה אחר-כך חולצו כל 155 הנוסעים ואנשי הצוות אל חוף מבטחים. בדברים הבאים אנסה לבדוק מה יש בעצם בסיפור הזה. מדוע אנחנו מגיבים אליו(ואל סיפורים דומים לו) בעוצמה רגשית גדולה כל כך.
כן. התשובה תהיה קשורה (גם) בקפיטליזם…

היום לפני שנה הנחית הטייס צ'סלי סלנברגר (Sullenberger) את מטוס האירבוס שלו, בטיסת "יו.אס. אירוויז" מספר 1549, על נהר ההאדסון. מנועיו של המטוס חדלו לפעול דקות ספורות לאחר ההמראה,  בגלל מפגש עם להקת אווזי בר. כנגד כל הסיכויים, סלנברגר ביצע באופן מושלם נחיתת חירום על המים. שעה קלה אחר-כך חולצו כל 155 הנוסעים ואנשי הצוות אל חוף מבטחים.

אני ודאי לא האדם היחיד שהסיפור הזה הביא אותו להתרגשות עד כדי רעד. בדברים הבאים אנסה לבדוק מה יש כאן בעצם; מדוע אנחנו מגיבים לסיפור הזה (ולסיפורים דומים לו) בעוצמה רגשית גדולה כל כך. אמנה ארבע סיבות, לאו דווקא לפי סדר חשיבותן.

להמשיך לקרוא גיבור

אנו נושאים לפידים: חנוכה ואנטי-חנוכה

דף מקורות ישן בלבוש חדש על שירו של זאב "אנו נושאים לפידים" ומקורות אחרים מן התרבות היהודית. השיר היפה של זאב מדבר על הלפידים של המהפכה הציונית-חלוצית, אבל גם נושאי לפידים אחרים עשויים למצוא בשיר את מראה דמותם.

דף המקורות אנו נושאים לפידים – חנוכה ואנטי-חנוכה מציב את שירו של זאב "אנו נושאים לפידים" בתוך מערכת הקשרים עם טקסטים אחרים מן התרבות היהודית. הכנתי דף זה לפני שנים בגירסה פרימיטיבית (מבחינה טכנית): גזירה במספריים, הדבקה בדבק פלסטי ותוספות בעפרון. מאז לימדתי אותו במסגרות שונות לקהלים שונים והוא אף החל להסתובב בארץ (פעם אפילו הגיע אלי הדף שלי עם הלוגו של בית-המדרש "אלול"…).

לכבוד חנוכה הקרוב החלטתי להפיק אותו מחדש בגירסה קצת יותר מעודכנת מבחינה טכנית (מבחינה תוכנית נעשו בדף שינויים קטנים מאוד). הכנתי את הדף המחודש לשיעור לזכרו של חברי יואב רובין מקהילת בית ישראל, ואני מקדיש אותו לזכרו.

להמשיך לקרוא אנו נושאים לפידים: חנוכה ואנטי-חנוכה

שושנת מהפכות אדומה (על רוזה לוקסמבורג, לרגל ההוצאה המחודשת של "מכתבים מבית הסוהר")

למרות שהסוציאליזם מוזכר ב"מכתבים מבית הסוהר" של רוזה לוקסמבורג פעם או פעמיים לכל היותר, וגם זאת בחטף, זהו טקסט בעל ערך חינוכי גדול עבור כל סוציאליסט. היכולת לשלב מאבק עיקש ואהבה עיקשת מבלי לוותר על אחד מהם – זה הדבר שאותו יכולים אנו ללמוד מרוזה לוקסמבורג.
(דברים שנאמרו בכנס במכון לאו בק לרגל ההוצאה המחודשת של "מכתבים מבית הסוהר")

     מבין חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית בראשית המאה העשרים היתה רוזה לוקסמבורג הנאמנה ביותר למשנתו של מרקס. מבחינת עומק מחשבתה, חריפותה האנליטית, אומץ ליבה וגאון רוחה היא היתה ממשיכה ראויה למרקס. כמוהו היא הציגה סינתזה מרשימה של תיאוריה כלכלית, פילוסופיה פוליטית ומעש מהפכני (אגב, אפשר שנאמנות זו הביאה לכך שכמה בעיות שלא נפתרו בהגותו של מרקס נותרו בלתי פתורות גם בהגותה של לוקסמבורג).

להמשיך לקרוא שושנת מהפכות אדומה (על רוזה לוקסמבורג, לרגל ההוצאה המחודשת של "מכתבים מבית הסוהר")

הרשת במִתאר הכוכבים

על חייהן של קבוצות שיתופיות מבעד לשני סיפורים מן "הערים הסמויות מעין" של איטאלו קאלווינו.
מאמר זה נכתב במקור לפרסום בקובץ שיוקדש לקבוצות השיתופיות-משימתיות החדשות. בינתיים הוצאת הקובץ מתעכבת…

הרשת במִתאר הכוכבים

יפתח גולדמן

ספרו של איטאלו קאלווינו "הערים הסמויות מעין" הוא סידרה של סיפורים קצרצרים שמספר הנוסע מרקו פולו לשליט האימפריה המונגולית קובלאי חאן. אלה סיפורים בעלי אופי פנטסטי, המספרים בלשון פיוטית על אודות ערים דמיוניות שלהן שמות של נשים. בה בעת אלו משלים פילוסופיים מדוייקים ועדינים על מוזרותו, יופיו ורב-גוניותו של הקיום האנושי. לאורך השנים נעזרנו כמה פעמים בספר הזה בשיחות שניהלנו על אודות חיינו המשותפים בתמוז (הקיבוץ העירוני שבו אני חבר). בכל פעם שפנינו אל הערים הסמויות מן העין, גילינו שהן מציגות בפנינו דיוקן מסויים של עצמנו – מבליטות קווים אחדים, ומצניעות אחרים. לא תמיד היה קל להביט בדיוקנאות הללו, אך השיחה שהתפתחה בעזרת משליו של קאלוינו היה כמעט תמיד מרתקת. על שניים מן המשלים הללו ברצוני לכתוב כאן, ולדבר מבעדם על תמוז ועל קבוצות שיתופיות אחרות.

להמשיך לקרוא הרשת במִתאר הכוכבים

שש מאות מלים על: מצבה של הפילוסופיה בישראל

לפני כחודשיים פנה אלי אבנר שפירא, חבר ותלמיד לשעבר העובד היום בעיתון הארץ, בבקשה שאשיב (יחד עם חוקרים אחרים) על שאלון בנושא "מצבה של הפילוסופיה בישראל". אתמול התפרסמו הדברים במדור "גלריה". הנה מה שאמרתי שם:

לפני כחודשיים פנה אלי אבנר שפירא, חבר ותלמיד לשעבר העובד היום בעיתון "הארץ", בבקשה שאשיב (יחד עם חוקרים אחרים) על שאלון בנושא "מצבה של הפילוסופיה בישראל". אתמול התפרסמו הדברים במדור "גלריה". הנה מה שאמרתי שם:

להמשיך לקרוא שש מאות מלים על: מצבה של הפילוסופיה בישראל

אלף מלים על: הרהורים באיחור על מותו של כוכב הבידור

מה אפשר ללמוד מפרשת עליתו, נפילתו ולבסוף התאבדותו של הבדרן דודו טופז? אני רוצה להציע היפותזה, אולי לא מאוד מקורית או חדשנית, על פיה דעיכתו של טופז קשורה בשינוי באופיה של הטלויזיה המסחרית ובאופי היחסים שלה עם הצופים. לשינוי הזה קוראים בשתי מלים "תוכניות ריאליטי". טופז נדחק מן התקשורת המסחרית ככל שתוכניות הריאליטי השתלטו עליה. בתוכניות הללו אין לו מקום.

לפני שבועיים התאבד הבדרן דודו טופז בתא המעצר. כך באה אל סיומה פרשת חייו, עלייתו ונפילתו של "מלך הרייטינג", שאפשר היה לכנותה טרגדיה אילו היה בה לפחות שמץ של נשגבות. אלא שלא היה בה. רק סחי ורפש ועליבות ומיאוס-עצמי וייסורים. סוף קטן ועגום לחיים קטנים ועגומים. לא אקיים את הכלל הנדוש "אחרי מות קדושים אמור". לא אומר כאן שום דבר טוב על דודו טופז. ולא משום שאין לשמור על כבוד המת אם המת עצמו ביזה את כבודו בעודו חי, אלא משום שכבוד האמת חשוב מכבוד המת.

להמשיך לקרוא אלף מלים על: הרהורים באיחור על מותו של כוכב הבידור

אפר ותקווה – על הרומאן "הדרך" מאת קורמאק מקארתי

אב ובנו במסע משותף של השרדות, התבגרות, התקרבות וקורבן. כמה פעמים כבר קראנו את הסיפור הזה? ומדוע נדמה ש"הדרך" של קורמאק מקראתי מספר אותו בפעם הראשונה?
אמריקה שלאחר הקטסטרופה. ציויליזציה שנכחדה ושרידי-אדם הנאבקים על קיומם. כמה סופרי מדע-בדיוני כבר ניסו את כוחם בכתיבת הספר הזה, ומדוע כשמקראתי עושה זאת נדמה לנו שאנחנו קוראים נוסח חדש של ספר בראשית?
(פורסם לראשונה בכתב העת "חברה", גליון 41, יולי 2009).

אפר ותקווה
על הרומן "הדרך" מאת קורמאק מקארתי (הוצאת 'מודן', 2009)
יפתח גולדמן

אב ובנו במסע משותף של השרדות, התבגרות, התקרבות וקורבן. כמה פעמים כבר קראנו את הסיפור הזה? ומדוע נדמה ש"הדרך" של קורמאק מקראתי מספר אותו בפעם הראשונה?
אמריקה שלאחר הקטסטרופה. ציויליזציה שנכחדה ושרידי-אדם הנאבקים על קיומם. כמה סופרי מדע-בדיוני כבר ניסו את כוחם בכתיבת הספר הזה, ומדוע כשמקראתי עושה זאת נדמה לנו שאנחנו קוראים נוסח חדש של ספר בראשית?

להמשיך לקרוא אפר ותקווה – על הרומאן "הדרך" מאת קורמאק מקארתי

שירת המהפכה והסמלים שבארון: על "יהדות" ו"מאבק חברתי"

מדוע השילוב הרווח בימינו בין "יהדות" ל"צדק חברתי" או "סוציאליזם" הוא בעייתי, ומדוע (או באילו תנאים) הוא בכל זאת מוצדק

יפתח גולדמן
(פורסם לראשונה בכתב העת "חברה", גליון מס' 33. עלה לאוויר לראשונה באתר יסו"ד אוקטובר 2008)

השיבה אל 'ארון הספרים היהודי' היא תופעה תרבותית רווחת בישראל. בשנים האחרונות נוסף לה מימד חדש: החיבור שבין יהדות ו"צדק חברתי", אליו מתלווה לא פעם גם דגש על "ערכי הקהילה". ארגונים ואנשים מחפשים במקורות העתיקים חיזוק למאבקם הפוליטי נגד המדיניות הכלכלית-חברתית הנוהגת. במגמה כללית זו ניתן לזהות שתי מגמות-משנה: זו ה"מתונה", הרואה בעיסוק ביהדות השלמה הכרחית לתיאוריות הפוליטיות והכלכליות המניעות את המאבק החברתי; והקיצונית הרואה ביהדות מצע טוב יותר לניהול המאבק החברתי ממצעים אידיאולוגיים כמו הסוציאליזם. המתונים מבקשים, איפוא, ליצור סוציאליזם "יהודי". הקיצוניים מבקשים להחליף את הסוציאליזם ביהדות. לשניהם אקרא במאמר זה, למען הקיצור "המשלבים" [בין יהדות ובין שיח הצדק החברתי].
במאמר זה אדון במשלבים באופן ביקורתי, אך לא שוללני נחרץ: בתחילה אעמוד על הטעויות שלדעתי המשלבים לוקים בהן. בהמשך אשרטט את הגבולות שבתוכם יש לקבל בברכה את מגמתם של המשלבים.

להמשיך לקרוא שירת המהפכה והסמלים שבארון: על "יהדות" ו"מאבק חברתי"

כלי וחפץ בו: על חפצים של אנשים ואנושיותם של חפצים

על הייצוגים האמנותיים של חפצים משומשים, ומשהו על האמנות המודרנית והפוסט-מודרנית (מאמר לקטלוג תערוכה במוזיאון הפתוח לצילום בתל חי)

יפתח גולדמן
(מאמר לקטלוג התערוכה "מבעד לחפץ" במוזיאון הפתוח לצילום בתל חי, דצמבר 2007)


מִכָּל יְצִירוֹת הָאָדָם אֲנִי אוֹהֵב

אֶת אֵלֶּה שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן.

סִירֵי הַנְּחֹשֶׁת עִם הַצַּלָּקוֹת וְהַשּׁוּלַיִם הָמְשׁוּטָחִים

סַכִּינִים וּמַזְלֵגוֹת שֶׁיָּדִיוֹת-הָעֵץ שֶׁלָּהֶם

נִטַשְׁטְשׁוּ מֵהַרְבֵּה יָדַיִם: צוּרוֹת כְּאֵלֶּה

נִרְאוּ לִי הָאֲצִילוֹת בְּיוֹתֵר…

ברטולט ברכט, "מכל יצירות האדם"[1]

להמשיך לקרוא כלי וחפץ בו: על חפצים של אנשים ואנושיותם של חפצים