רשימות על פילוסופיה, סוציאליזם, חברה, תרבות וחינוך
ברוכים השבים לפודקסט על מרקס.
זהו הפרק הראשון של העונה השניה של הפודקסט, והוא הראשון מבין שלושה פרקים שיבררו היבטים של המטיריאליזם ההיסטורי דיאלקטי, שבו עסקנו, כזכור, ממש בראשית הפודקסט על מרקס.
כן, יש גם פתיח חדש.
קישורים:
הספר "מלחמת המעמדות" או ליתר דיוק "מאבק המעמדות" מאת קרל קאוטסקי (תרגום לאנגלית)
נאומו של אנגלס על קברו של מרקס בתוך "כתבים נבחרים" באתר הספריה הסוציאליסטית (הנאום הוא בעמדוד 127)
"חיי" מאת לאון טרוצקי (תרגום לאנגלית)
הפרק השלושים של הפודקסט על מרקס הוא פרק סיום העונה, שבו אני סוקר את הסיפור שספרנו במהלך עשרים ותשעת הפרקים הראשונים של הפודקסט, ומכריז על יציאה לחופשת קיץ.
אל דאגה! נשוב לשדר עם בוא הסתיו.
במהלך חופשת הקיץ אני מתכוון להעלות בהדרגה את התמליל של פרקי הפודקסט כקבצי פידיאף באתר זה (כל קובץ בפרק המתאים לו). כמו כן, אפקוד את דף הפייסבוק של הפודקסט על מרקס מפעם לפעם ואפרסם בו תגובות לשאלות שהגיעו ואולי עוד יגיעו – שאלות שלא הספקתי לענות עליהן במהלך פרקי הפודקסט.
כאמור, זה ממש לא הפרק האחרון של הפודקסט על מרקס, אבל זה בהחלט הפרק האחרון לפני חופשת הקיץ.
בפרק ה-29 של הפודקסט על מרקס אני מציג כמה מן המאפיינים של חברת העתיד החופשית, הנמצאת ב"אופק האוטופי" של מהפכת השחרור. מאפיינים אלה נרמזים מפסקאות, ולעתים אף שורות בודדות, הפזורות לאורך מכלול הגותו של מרקס.
מקורות:
מאמרו של צבי טאובר בכתב העת 'פיגומים': הערות בעקבות תרגום "לביקורת הכלכלה המדינית: מבוא והקדמה"
פודקסט חדש ומעניין בהיסטוריה כלכלית, ובעברית! "תולדות המין הכלכלי" עם חן עירון
טיוטות המכתב ממרקס לז'אסוליץ באתר הארכיב המרקסיסטי באינטרנט
מאמר שלי העוסק בן שאר דברים בקשר שבין מרקס ומורגן: "אדם וקהילה: תפיסתו של מרקס ובעיותיה"
בפרק זה נברר את המושג הטעון והמאתגר "הדיקטטורה של הפרולטריון", נעמוד על משמעותו ועל מקורותיו וגם נופתע לגלות שמרקס כמעט אף פעם לא כתב עליו. יהיה גם ביקור קצר ברומא העתיקה וביקור עוד יותר קצר באוהיו.
בפרק זה אנחנו קוראים את הכתוב ב"מניפסט הקומוניסטי" על אודות הצעדים הראשונים, שבהם אמורה לאחוז הממשלה המהפכנית של הפרולטריון, מייד לאחר "כיבוש הדמוקרטיה" והפיכת מעמד הפועלים למעמד השליט במדינה. אגב כך אני מסביר גם כמה עניינים הקשורים במתן אשראי ובמדיניות מיסוי.
יום הולדת שנה לפודקסט על מרקס!
ולכבוד האירוע: פרק מיוחד שבו לא נדבר על מרקס, אבל נדבר על יוצר הפודקסט, על פודקסטים בכלל ועל הוראה ברשת ומחוצה לה.
הבטחתי להציב כאן הרבה הפניות וקישורים לדברים שעליהם אני מדבר בפרק, אבל אין לי פנאי לכך כרגע. מבטיח לעדכן את הפוסט בקרוב.
בתמונה: אני ואולפן ההקלטות שלי
מקורות וקישורים:
את הטיוטות שלי לפודקסט על חינוך, וגם פרק אחד שהקלטתי יחד עם דר' תמי מאק לכבוד מאה שנה לקיבוץ עין חרוד אפשר למצוא כאן ("ראשון הקיבוצים עין חרוד", "הרב, המורה ובריכת הדגים", "משל המערה – לא מה שחשבתם")
ארבעת ספרי העיון שפרסמתי:
"הסוציאליזם בין פוליטיקה לאוטופיה" באתר הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
"הקיבוץ כאוטופיה" באתר הוצאת מודן
"רוסו: הקִדמה כמלכודת" באתר הוצאת מאגנס
"להמשיך את השיחה: הזמנה לחינוך הומניסטי" באתר הוצאת מכון מופת
תכנית "בארי" באוניברסיטת חיפה
חלק מן הפודקסטים האהובים עלי (רק באנגלית לצערי):
The History of Egypt podcast by Dominic Perry מציג באופן שיטטי וכרונולוגי את תולדותיה של מצריים הקדומה למן ההתחלה ועד… לא יודע עד מתי. אני (והוא) באמצע. דומיניק קצת טרחני וקצת חוזר על עצמו אבל בקיא בחומר, והחומר עצמו מרתק. ידעתם שמצרים הקדומה היא כל כך קדומה, עד שאחד הנסיכים הקדומים שלה היה בעצמו אג'יפטולוג שחקר את מצרים הקדומה שהתקיימה אלף שנים לפניו?
History of Africa by Andy פודקסט חדש יחסית שהתחיל לשדר ב 2020 ונמצא עכשיו בעונה הרביעית שלו. אפריקה היא ככל הנראה המולדת הקדומה של כולנו, יבשת ענקית עם היסטוריה ואנתרופולוגיה מרתקות, שאינה מקבלת את תשומת הלב העיונית שהיא ראויה לה. אנדי החליט לתקן את העוול. בכל עונה הוא בוחר אחת מן הזירות הגיאוגרפיות וההיסטוריות של אפריקה, ומציג אותה באופן שיטתי ועשיר. דילגתי על העונה של מצרים העתיקה (הסיבות לעיל). העונה השניה על ממלכת אקסום באתיופיה, והעונה השלישית על ממלכת אשנטי בגאנה היו מרתקות! בעונה הרביעית והנוכחית על מדגסקר אני קצת הולך לאיבוד…
Viking Age Podcast by Lee Accomando. אם הסדרות "הויקינגים", "הנורדים" ו"הממלכה האחרונה" העירו את סקרנותכם – זה טוב. אם הם ספקו את סקרנותכם – זה רע. משום שאף אחת מן הסדרות הללו לא עושה צדק עם התופעה המרתקת הנקראת (בטעות כך מסתבר) "הויקינגים". לי התחיל לשדר ב 2016, ולקח לו די הרבה זמן לתפוס כיוון – בערך 35 פרקים מרתקים אבל קצת מבולבלים. אחר כך גם הוא עבר לשיטה של "עונות", כשכל עונה מכסה תת-נושא אחר. לצערי הוא לא משדר יותר מאז אוגוסט 2019 כך שהרבה חומר נשאר לא מטופל. לטעמי יש משהו מתיילד בסגנון ההגשה של לי, וזה עלול להוליך שולל, משום שהוא מעמיק מאוד, יסודי ומקפיד להציג תמונה עשירה ומורכבת.
Literature and History by Doug Metzger דאג הוא מרצה אמריקאי צעיר לספרות אנגלית שמאוד אוהב ספרות ומאוד אוהב היסטוריה. הוא החליט ליצור מעין פודקסט של "הספרים הגדולים" של הספרות האנגלית, תוך שהוא מציג הן את היצירות והן את ההקשר ההיסטורי שבו נכתבו. אבל אז הוא גילה שאי אפשר להציג את הספרות האנגלית בלי להציג קודם את היסודות. והיסודות נמצאים במסופוטמיה הקדומה. אז הוא התחיל ממגדל בבל ומגילגמש והתקדם משם אל המצרים, אל התנ"ך ואל אבות הכנסיה. בפעם האחרונה שביקרתי אותו הוא היה באוגוסטינוס, אז יש להניח שפעם הוא יגיע אל ספרות אנגלית שנכתבה, ובכן… באנגלית. הפרקים שלו על היצירות הקדומות ועל אלה של היוונים והרומים היו פשוט פרקים מעולים! דילגתי על הפרקים שהוא הקדיש לתנ"ך כי כשניסיתי להאזין להם התרשמתי שבתחום זה הוא לא במיטבו. ממש לא חייבים לשמוע את הכל ברצף. כל נושא עומד בפני עצמו. ויש בונוס מיוחד: בסוף כל פרק דאג משמיע למאזינים שיר סאטירי שחיבר על נושא הפרק. היכולת הזאת להציג את היצירות הגדולות מתוך כבוד, סקרנות ואהבה, ואז, בסוף, גם לצחוק עליהן קצת… בעיני זה נפלא.
The Ancient World by Scott C סקוט התחיל לשדר לפני יותר מעשר שנים ומאז הוא מופיע ונעלם לסירוגין. הסדרה הראשונה שלו היתה סקירה היסטורית שטחית אך מקיפה של המזרח הקדום, והיא מועילה לכל מי שצריך קצת השלמת פערים: מי היו החיתים? במי נלחמו העילמים? מה רצו מלכי מיתני ומתי שגשה השושלת השלישית של אור. אחר כך סקוט עבר לסידרה מרתקת לא פחות: סידרה על התגליות הארכיאולוגיות הגדולות במזרח הקדום והפיענוח שלהן. אינדיאנה ג'ונס אבל אמיתי. כיצד פוענח כתב החרטומים המצרי? מי העתיק את כתובת בהיסטון מצלע ההר ומי חרש את טרויה ובסוף "מצא" את אגממנון? בשלב הבא סקוט עבר לכל מיני מיני סדרות העוסקות בפרשות שונות של העולם העתיק והעולם הקלאסי. בכך הוא עוסק עד היום. הפרק האחרון לפי שעה שודר בדצמבר שעבר ועסק בקרב קרקר.
The History of England by David Crowther דיוויד מציג באופן נרטיבי את כל תולדות אנגליה משלהי התקופה הרומית ועד… אין לי מושג עד מתי. כרגע אני שומע אותו מדבר על השנים הראשונות של בית טיודור, אבל אלה פרקים שהועלו לאוויר ב 2017. הוא משדר מאז 2010 ואין לי מושג על מה הוא מדבר בימים אלה. אני הרחק מאחוריו. לדיוויד יש יתרון אחד מכריע – הוא ללא ספק הפודקסט הכי מצחיק שהאזנתי לו. אם אתם אוהבים הומור בריטי, דיוויד הוא האיש.
Pre History – the Arcaeology of the ancient Near East פודקסט מאת ארכיאולוגית יסודית וקפדנית בשם ג'יין. הפרקים עולים בתדירות נמוכה ולמען האמת אני לא בטוח אם הפודקסט עדיין פעיל. אני מקווה שכן משום שהמרצה מפרטת לפרטי פרטים את הממצאים הארכיאולוגיים ומתקדמת, עקב בצד אגודל לאורך הפרה-היסטוריה של המזרח הקדום. אני מודה שלפעמים זה משעמם. אבל לפעמים זה מרתק!
יש עוד המונים כמובן. אבל אעצור כאן. האזנה עריבה
בפרק זה של הפודקסט על מרקס אנחנו עוסקים מעט במכונאות רכב, ולבסוף מסבירים מדוע אין זה נכון להשוות את התהליך המהפכני, המתואר ב'מניפסט הקומוניסטי', למנוע בעירה פנימית.
אזהרה קטנה: במחצית הדקה הראשונה של הפרק יש בעיית הקלטה קלה שלא הצלחנו להתגבר עליה. ההתחלה חורקת, אבל ההמשך נשמע היטב.
מקורות:
בפרק מצוטטים המורה שלי להיסטוריה בכתה י"א, קרל קאוטסקי, קרל פופר וקרל מרקס (מן המניפסט הקומוניסטי). את דבריו של דדי המורה להיסטוריה שחזרתי מהזכרון. את דבריו של קאוטסקי מצא עבורי רענן שמש פורשנר, ידיד הפודקסט על מרקס, ואין לי קישור לצערי.
דבריו של פופר הם מספרו "החברה הפתוחה ואויביה" בהוצאת מרכז שלם.
הקטעים מן המניפסט הקומוניסטי הם, ובכן, מן המניפסט הקומוניסטי.
בפרק זה אנחנו מבררים מה פירוש הדבר "להיות סובייקט מהפכני", ובעצם מה פירוש הדבר להיות סובייקט. בדרך אנחנו מניחים כל מיני דברים מתחת לדברים אחרים.
המאזינה הילה יתח האזינה לפודקסט על מרקס, ובתוך כך אתגרה את אחת מתוכנות הבינה המלאכותית לצייר לה את קרל מרקס משדר פודקסט. התוצאה יצאה חביבה מכדי שאחסוך אותה מכם.
מקורות וקישורים הנזכרים בפרק:
דף הסרט "Ridicule" ("משהו מגוחך") באתר IMDB (קישור לצפיה ישירה תחפשו לבד)
"מצבו של המעמד העובד באנגליה" מאת פרידריך אנגלס, באתר הספריה הסוציאליסטית שמנהל רענן שמש פורשנר
"האסיפה השנתית של האגודה המלכותית להנחת דברים על-גבי דברים אחרים" (מונטי פייתון)
בפרק ה 23 של הפודקסט על מרקס אנחנו קוראים ב"מניפסט הקומוניסטי" ומבררים מניין לפרולטריון הכוח (או ה'פוטנס') לחולל מהפיכה.
בפרק ה 22 של הפודקסט על מרקס אנחנו מתחילים לברר את תורת המהפכה של מרקס, דרך עיון בחיבור הראשון שכתב מרקס כקומוניסט.
מקורות:
מרקס, לביקורת פילוסופית המשפט של הגל, הקדמה
"המלך צב צב" בעברית
"המלך צב צב" בגירסת המקור: "Yertle the turtle"
"החירות מובילה את העם" מאת אז'אן דלקרואה הוא ככל הנראה הציור המהפכני המפורסם ביותר.
הוא לא מתאר כמובן מהפכה פרולטרית קומוניסטית, אך גם לא את המהפכה הצרפתית הגדולה
(למרות שדגל הטריקולור מתנוסס ברקע), אלא את מהפכת 1830 בצרפת (הצרפתים אוהבים מהפכות. היו להם כמה וכמה כאלה).