הפודקסט על מרקס, פרק שישי, "בראשית היה הברטר"

בפרק השישי של הפודקסט על מרקס אני בוחן את המושגים "סחורה", ו"סחר חליפין" ("ברטר"), תוהה, יחד עם הכלכנים הקלאסיים, על מקורו של הכסף ומציג את "תורת הערך של העבודה". כל זאת כהכנה לדיון של מרקס באופן הייצור הקפיטליסטי, שבו כוח-העבודה האנושי מופיע כסחורה בשוק הסחורות.

מקורות:
אפלטון, הספר השני של "הפוליטיאה" הדיון על חלוקת העבודה, סחר החליפין והמטבע מופיע בעמ' 216-221.
אריסטו, "הפוליטיקה", ספר ראשון (קטע) הדיון על ערך השימוש, ערך החליפין, סחר החליפין והמטבע מתחיל בעמ' 43.
ג'והן לוק, "המסכת השניה על הממשל המדיני", פרק 5 ("על הקניין"), סעיפים 27, 28 ו-43.
 Money: The Unauthorized Biography" by Felix Martin"
 Debt: The first 5,000 years" by David Graeber

 

בתמונה: "בראשית היה הברטר" בעקבות מיכלאנג'לו (או: "ראיה ניצחת להיותי חסר כל כשרון להמחשות גרפיות")

 

 

הפודקסט על מרקס, פרק חמישי, "חתיכת עבודה"

בפרק החמישי של הפודקסט על מרקס אני דן במושג "עבודה" ומברר כמה ממשמעויותיו והשלכותיו בהגות ובמציאות החברתית. זאת, בעיקר כהכנה לדיון של מרקס על אודות הניכור והניצול שבעבודה השכירה.

קישורים לטקסטים שעליהם מבוססים הדברים בפרק:

"כתבי היד הכלכליים פילוסופיים" של מרקס (מתוך "הספריה הסוציאליסטית", באדיבות החבר והספרן הבלתי נלאה רענן שמש פורשנר)
אפלטון, פוליטיאה, ספר ב (הדיון בהקמת המדינה וחלוקת העבודה בתוכה מתחיל בעמ' 216)
סמית אדם, עושר העמים, פרקים א-ב ועמוד אחד מפרק ח

בתמונה: חברי להקת הרוק האוסטרלית "גברים בעבודה"
("Men at Work") – לאלה מאתנו שכבר היו בסביבה בתחילת שנות השמונים

הפודקסט על מרקס, פרק רביעי, "מגדל וראשו בשמים"

בפרק הרביעי של הפודקסט על מרקס אני מציג את הַסְּכֵמָה המרקסית המפורסמת בדבר הבסיס-הכלכלי ובניין-העל-האידאולוגי. אני גם מסביר מדוע הסכמה הזאת בעייתית. בפרק זה נִפָּרֵד מן הדיון במטיריאליזם ההיסטורי, לא לפני שנפגוש את הבנאים של מגדל בבל, נקרא עוד כמה דברים משל מרקס ומשל אנגלס, ונברר מדוע אני לא משתעמם כשאני מפסיד לבן שלי בשחמט.

סכמת הבסיס ובניין העל (השרטוט הסכמטי של הבסיס-הכלכלי ובניין-העל-האידאולוגי המבוסס על דבריו של מרקס ב"הקדמה לביקורת הכלכלה המדינית".

ההקדמה ל"לביקורת הכלכלה המדינית" מאת קרל מרקס

"דלות הפילוסופיה" מאת קרל מרקס (כתב פולמוס נגד "הפילוסופיה של הדלות" מאת פייר ז'וזף פרודהון)

מכתבו של מרקס לאננקוב

התזות על פוירבאך (מצורפות כאן לטקסט של 'האידאולוגיה הגרמנית')

Pieter Bruegel the Elder - The Tower of Babel (Vienna) - Google Art Project - edited.jpgמגדל וראשו בשמים, גירסת פיטר ברויגל

הפודקסט על מרקס, פרק שלישי, "איש הקרח"

בפרק זה אני ממשיך ומסביר את המטיריאליזם ההיסטורי של מרקס, ומצרף אל הדיון את המושג המאתגר "תודעה". אגב כך גם מתברר "מותר האדם מן הבהמה" על פי מרקס.

גירסה מתורגמת ומוערת של "האידאולוגיה הגרמנית" שהוציאה תנועת בנק"י. בפודקסט אקרא חלק מן הקטעים המסומנים בטקסט באפור.

אתר המוזיאון הארכיאולוגי של דרום טירול בעיר בולצנו שבאיטליה – המוזיאון שבו מוצגים אוצי איש הקרח וחפציו

זה לא אוצי איש הקרח כמובן, אלא השחקן יורגן פוגל בסרט עלילתי מ 2017
שנעשה בהשראת דמותו של אוצי. לא ראיתי את הסרט כך שאיני יכול להעיד
על טיבו, אבל שחזור הביגוד והציוד של אוצי נראה אמין למדי (אם כי אוצי
האמיתי לא הספיק להשלים את הכנתם של הקשת והחיצים שנמצאו לצד
גופתו).

הפרק הרביעי יעלה ביום חמישי, 2 ביוני

הפודקסט על מרקס, פרק שני, "דיאלקטיקה של צרכים וסיפוקים"

לכבוד יום הולדתו ה 204 של קרל מרקס, העלתי לרשת את הפרק השני בפודקסט על מרקס.
בפרק זה אני מתחיל לברר את המושג הסבוך "מטיריאליזם היסטורי" (או "מטיריאליזם דיאלקטי").

מאז עליתי לאוויר ביום ראשון ה 1 במאי קרו המון דברים:

ראשית, הלך לעולמו החבר היקר אילן גילאון ולכן הפודקסט על מרקס יוקדש מעתה לזכרו.

שנית, למדתי שלהעלות פודקסט זה הרבה יותר מסובך ממה שחשבתי אבל בד בבד
למדתי, שלישית, שיש הרבה אנשים טובים שיכולים ורוצים לעזור לי.

אז בעזרתו הנפלאה של החבר עומר לובי לובטון אני עומל על "חשיפת" הפודקסט על מרקס לכל האפליקציות שאתם שומעים בהן פודקסטים. בחלק מהן הפרוצדורה עלולה לקחת אפילו שבועיים, אז סבלנות. בינתיים אפשר להאזין לפרק השני כאן.

<>
במרכז הדיון שלנו יעמוד החיבור של מרקס ואנגלס "האידאולוגיה הגרמנית". בקובץ המצורף, גירסה מלאה, מתורגמת ומוערת של "האידאולוגיה הגרמנית" שהוציאה תנועת בנק"י לפני שנים (פרוייקט נהדר!). בפודקסט אקרא חלק מן הקטעים המסומנים בטקסט באפור.

הפרק השלישי יעלה בעוד שבועיים, ב 19 במאי

תגובות, שאלות, הערות, ביקורות והצעות יתקבלו בברכה.

הפודקסט על מרקס, פרק ראשון, "ינשוף של שחרית"

ברוכים הבאים לפודקסט על מרקס.
פודקסט המוקדש להגותו של קרל מרקס.
בפרק המבוא אני מסביר בזכות מה הבין מרקס טוב כל כך את הקפיטליזם, וגם עוסק בעוד כמה עניינים מבואיים אחרים.

מוזמנים להאזין

מצורפים שלושה כלי עזר ללימוד מרקס:
1. לוח תאריכים מרכזיים בחיי מרקס על רקע אירועי תקופתו
2. טבלה המציגה חיבורים מרכזיים של מרקס, מה חשיבותם ואיפה אפשר למצוא אותם בתרגום לעברית
3. אחד עשר מפתחות פרשניים להגותו של מרקס

אלכסנדריה ואלקסיס או: משהו קורה באמריקה

אלכסנדריה אוקסיו קורטז היא צעירה ניו-יורקית בת 28 ממוצא פורטוריקני. היא סוציאליסטית מוצהרת. ב 26 ביוני השנה (2018), נצחה אוקסיו קורטז בבחירות המקדימות על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז NY-14  (מחוז המקיף חלקים מהברונקס ומרובע קווינס). היא גברה על חבר בית הנבחרים המכהן, ג'וזף קרוולי, איש הממסד הוותיק של המפלגה הדמוקרטית, המקושר לבעלי-הון תומכי המפלגה (כן, וגם ידיד ישראל שפעל למען שלום ישראלי-פלסטיני). אוקסיו קורטז ניהלה קמפיין דל תקציב: הכסף שעמד לרשותה לא הגיע כדי עשירית מתקציבו של יריבה. והיא נצחה.  הכסא של מחוז NY-14 בבית הנבחרים הוא כסא דמוקרטי מובהק. רק ב 17 מתוך מאה השנים האחרונות ישב עליו נציג רפובליקני. לכן, אם לא יקרה משהו מאוד יוצא דופן, אלכסנדריה אוקסיו קורטז תכנס בנובמבר הקרוב לבית הנבחרים של ארצות הברית של אמריקה.
להמשיך לקרוא אלכסנדריה ואלקסיס או: משהו קורה באמריקה

אדם וקהילה – תפיסתו של מרקס ובעיותיה

כשדנים באופן שבו מופיע המושג "קהילה" בהגותו של מרקס, מזכירים בדרך כלל שני מופעים מרכזיים של מושג זה, היינו: הקהילה הקדומה, שהיתה התצורה החברתית הדומיננטית בעידנים הטרום קפיטליסטיים, והקהילה העתידית, שתופיע כצורתה של החברה שהתגברה על הקפיטליזם. הראשונה היא מעין אלטרנטיבה מרקסית למושג התיאורטי "מצב הטבע" . "מצב הטבע הקהילתי" של מרקס (ביטוי שהוא עצמו לא אחז בו כמובן), הוצג כביקורת וכאלטרנטיבה ל"מצב הטבע הפרטי-אינדבידואלי", אשר הופיע בפילוסופיה הפוליטית של המאה השמונה-עשרה, ושוב, בלבוש אחר, בתיאוריות כלכליות של המאה התשע-עשרה. באופן דומה, או אנאלוגי, נוכל לומר שחזונו של מרקס אודות חברה חופשית, חברה העומדת בסימנה של ההתאגדות השיתופית, הוא אלטרנטיבה סוציאליסטית לאוטופיה הבורגנית אודות רפובליקה של פרטים שווים, חופשיים ורכושניים, שאסיפת האזרחים מתווכת עבורם את יחסיהם הפוליטיים, והרכוש הפרטי מתווך עבורם את הזדקקותם הכלכלית ההדדית. להמשיך לקרוא אדם וקהילה – תפיסתו של מרקס ובעיותיה

שלושה כלי עזר-עזר ללימוד מרקס (פוסט אחד במאי)

לכבוד האחד במאי שיחול מחר שלושה כלי-עזר לתלמידי מרקס, שהכנתי על פי יוזמתם של הסטודנטים מתכנית חכמ"ה (אונ' חיפה) דורון ארוך ואלון אראל, ובעזרתו המבורכת של אלון אראל.

הקובץ הראשון הוא ציר זמן המציג בצורה סינופטית את תולדות חייו של מרקס, חיבוריו המרכזיים והתפתחות התיאוריה שלו על רקע אירועי תקופתו.

הקובץ השני מכיל 11 מפתחות פרשניים שלי להבנת משתנו של מרקס

הקובץ השלישי הוא טבלה של (ה)חיבורים (ה)חשובים של מרקס – איפה אפשר למצוא אותם בתרגום לעברית ומה אפשר למצוא בהם.

חג חירות שמח!

ציר זמן מרקס

מפתחות להבנת מרקס

טבלת חיבורי מרקס

מדינת הרווחה החדשה: חזון אפשרי לחברה טובה יותר (דברי פתיחה בכנס)

[דברים שאמרתי בכנס יסו"ד במכללת אורנים]

לא באנו לכאן היום כדי להתווכח עם האידאולוגיה הנאו-ליברלית, או כדי לבקר את מדיניות ההפרטה. העידן הנאו-ליברלי הסתיים, והדבר ברור לכל מי שעיניו בראשו. כבר במשך כעשור אנחנו חוזים בפרפורי הגסיסה של עידן זה, שהוא מכוער במותו כפי שהיה בחייו. ההתפתחויות הכלכליות, החברתיות, התרבותיות, הדמוגרפיות ובעיקר הפוליטיות על פני כדור הארץ כולו נראות כהאצה לקראת תהום של ציוויליזציה שיצאה מדעתה, ועל רקע האירועים הללו, התיאוריה הכלכלית הנאו-ליברלית מתפוררת ונפרמת. אופייה האידאולוגי והדוגמטי נגלים לעין כל. המאבק האינטלקטואלי מול התיאוריה הזאת משרה שעמום. קרב המאסף הפוליטי מול הכוחות המובילים את ההפרטה הקניבלית מעורר ייאוש ותסכול. ככל שהמאבקים הללו חשובים, אין די בהם כדי להפיח רוח במפרשים ותקווה בלבבות. אין לקבל שהמאבק נגד סדר העולם הגווע הוא הדבר היחיד שיש לעשותו. גם אין להניח, שמותו של הסדר הכלכלי הנאו-ליברלי הוא בהכרח חדשות טובות. מה שיבוא במקום הסדר הקיים עלול להיות גרוע בהרבה. מפלצות אנושיות וחברתיות שכבר חשבנו שמתו מזמן שבות ומרימות את ראשן. לכן אסור לנו להסתפק בקרבות מאסף פוליטיים או בהישגים טקטיים חשובים ככל שיהיו. עלינו לסמן אלטרנטיבה. עלינו להציג חזון חברתי חדש. לא להסתפק בביקורת הקיים, וגם לא לצייר אוטופיות: להצביע על אפשרויות ריאליות, לברר אותן, לארגן אותן לכדי מצע חברתי שאותו אפשר לקדם בפוליטיקה, באיגוד העובדים, בקהילות ממשיות ווירטואליות ובעשייה החינוכית. עלינו לעסוק איפה בחשיבה קונסטרוקטיבית. כל התיאורטיקנים-הביקורתיים-לשם-ביקורת, מאסכולת פרנקפורט בואכה הפוסט-מודרניזם, ראו בחשיבה הקונסטרוקטיבית ביטוי מכוער של שמרנות ודכאנות. אנחנו רואים בה חלק אינטגרלי מן המאמץ ליצירתו של עולם טוב יותר.

להמשיך לקרוא מדינת הרווחה החדשה: חזון אפשרי לחברה טובה יותר (דברי פתיחה בכנס)