בפרק זה נמשיך לבחון את ה"ריוויזיה החשאית" שחולל לנין במרקסיזם של מפלגתו – המפלגה הבולשביקית. כמו כן נלמד מה זה בכלל "בולשביק" ולקראת סוף הפרק (כן, כן) נחולל מהפכה!

רשימות על פילוסופיה, סוציאליזם, חברה, תרבות וחינוך
בפרק זה נמשיך לבחון את ה"ריוויזיה החשאית" שחולל לנין במרקסיזם של מפלגתו – המפלגה הבולשביקית. כמו כן נלמד מה זה בכלל "בולשביק" ולקראת סוף הפרק (כן, כן) נחולל מהפכה!

פרק זה אנחנו מתחילים את הדיון על המרקסיזם של אחד האנשים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של המאה העשרים: ולדימיר איליץ' אוליאנוב, המוכר בפי כל בכינוי לנין. נבחן את האופן שבו לנין מפרש את מרקס, ובעיקר את האופנים שבהם הוא מתרחק ממרקס. בסיום הדיון (לא בפרק הנוכחי) ננסה להוציא משפט: האם המרקסיזם-לניניזם הוא בכלל מרקסיזם?
התשובה, כצפוי, תתגלה כמורכבת…

בפרק זה נבחן את יחסו של מרקס אל תופעות "כמו קיבוציות" שהיו קיימות בזמנו. באופן זה ננסה להשיב (בזהירות רבה) לשאלה "מה היה מרקס אומר על הקיבוץ".
בתמונה: שתי קבוצות של חלוצים


זהו הפרק הראשון מתוך שניים שבו אנחנו בוחנים את היחסים המורכבים שבין מרקס והקיבוץ. נגלה שאלה יחסים מוזרים, ולא רק בגלל העובדה שאחד הצדדים ביחס הלך לעולמו כמעט שלושים שנה לפני שנולד הצד השני.

הפרק ה-24 של הקפיטל הוא לכאורה סיומו ה"טבעי" של החיבור. אז מה עושה שם הפרק ה-25?

בפרק זה של הפודקסט על מרקס אנחנו קוראים בפרק העשרים וארבע של הספר הראשון של הקפיטל, ומבררים יחד עם מרקס את חידת "ההצבר המתקרא ראשוני".

בפרק זה אני ממשיך את הדיון במשנותיהם של מרקס ודרווין, ועומד על נקודות הדמיון המהותיות, ועל ההבדלים המהותיים לא פחות. אני נעזר לא מעט בפרידריך אנגלס, וגם מספר בקיצור נמרץ על ה"נארודניקים". כמו כן נפגוש דמות מעברו של הפודקסט על מרקס: הארכיאולוג ויר גורדון צ'יילד שטבע את הבטוי "המהפכה הנאוליתית".

בפרקים ה 45 וה 46 של הפודקסט על מרקס נבחן את הקשרים שבין מרקס ודרווין, ובין התיאוריות הגדולות שלהם שנוצרו כמעט באותו זמן.


ברוכים הבאים לעונה השלישית של הפודקסט על מרקס!

לא הצלחתי למצוא תמונה ממש מתאימה…
הֵם בָּאוּ מִן הַמֶּרְחָבִים
וַאֲנִי בִּשְׂדֵה נַחֲלָתִי הַקְּטַנָּה
מוֹנֶה הַכּוֹכָבִים
אֲשֶׁר בִּשְׁמֵי נַחֲלָתִי הַקְּטַנָּה
לְעוֹלָם אֵינָם כָּבִים.
הֵם בָּאוּ בּוֹטְחֵי נִצָּחוֹן
וּפָתְחוּ עִמִּי סְחוֹר-סְחוֹר
וְהָיָה דְּבָרָם סָתוּם בְּאָזְנַי
וּמְאוּם לֹא יָדַעְתִּי לִפְתֹּר
כִּי מֵאָז בָּחַרְתִּי
בְּנַחֲלָתִי הַקְּטַנָּה
אֵין לִי עוֹד לִבְחֹר.
(מתוך: שיר-עם, אמיר גלבע)
מריה גִּימְבּוּטָס היתה ארכאולוגית, חוקרת שפות ואנתרופולוגית ממוצא ליטאי שעבדה בארצות הברית והתפרסמה בעולם כולו במחצית השניה של המאה העשרים, בעיקר בזכות שתי היפותזות חשובות, המשלימות זו את זו. ההיפותזה בדבר "אירופה הישנה" וההיפותזה על אודות "תרבות הקוּרְגָן" הפכו לתו היכר מובהק של גימבוטס ולנושא העיקרי של מחקריה. גימבוטס הפכה בזכותן לסוג של סלבריטאית-אקדמיה, וספריה היו מקור לימוד לא רק עבור סטודנטים באוניברסיטה אלא גם עבור הקהל המשכיל, ובעיקר בקרב פמיניסטיות ופמיניסטים. כמובן מאליו, גימובטס גם משכה אליה לא מעט ביקורת אקדמית. חלקים מן הביקורת הזו היו משכנעים למדי. {{ מאמר זה נכתב יותר מחצי שנה לפני הטבח של ה 7 באוקטובר 2023. עיכבתי את פרסומו משום שסמוך לסיום הכתיבה נודע לי על ספר חדש העתיד לצאת בתוך מספר חודשים בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. ספר זה יאגד מאמרים מאת החוקרים המובילים בעולם בתחומי הארכיאולוגיה, האנתרופולוגיה, הבלשנות והגנטיקה של האינדו-אירופים הקדומים. כיוון שמאמרי זה עוסק בהרחבה בנושאים האלה היה עלי, כמובן, לעצור את פרסומו ולהמתין עד שהספר יצא לאור, מחשש שמא האינפורמציה שעליה התבסס המאמר כבר מיושנת בחלקה. הספר, שכותרתו "The Indo-European Puzzle Revisited" נערך על ידי Kristian Kristiansen, Guus Kroonen, ו – Eske Willerslev, מחזיק 23 מאמרים עדכניים ומפורטים. קראתי אותו מייד עם צאתו לאור והתמונה העולה ממנו ברורה למדי: היפותזת מוצאם של האינדו-אירופים מן הערבות של דרום רוסיה ואוקראינה, הגירתם לאירופה, והפיכתם לאדוניה של אירופה (ראו בהמשך מאמר זה) הולכת והופכת לקונצנזוס מדעי בקרב כל הדיסציפלינות הרלוונטיות. עם זאת, ויכוח ער מתקיים עדיין לגבי כמה מפרטיו החשובים של הסיפור, ובפרט באשר למקומה של הרכיבה על סוסים. האם הפכו אנשי הערבות לאדוניה של אירופה? כנראה שכן. האם היתה זו השתלטות אלימה? כנראה שכן. האם רכבו השליטים החדשים הללו על סוסים? עניין זה טרם הוכרע במחקר, והדעות חלוקות.
לאורה של אינפורמציה חדשה זו "ריככתי" מעט את מחוייבותו של מאמרי זה לעניין הרכיבה על גבי סוסים וחשיבותה בסיפור. עם זאת, הכותרת של המאמר, "גברים אלימים על סוסים", כבר התקבעה במחשבתי ובחרתי שלא לשנותה. אם תרצו, אפשר להבין כאן את הביטוי "על הסוס" באופן מטאפורי.
כאמור, הספר בעריכתם של קריסטיאנסן, קרונן ווילרסלב שימש לי בעיקר כדי לבדוק לאחר מעשה את מה שכתבתי. בעת הכתיבה התבססתי בעיקר על ארבעת הספרים הבאים:
Anthony D. W. (2007), "The Horse, the Wheel, and Language: How Bronze-Age Riders from the Eurasian Steppes Shaped the Modern World"
Kraus J., Trappe T. (2019), "A Short History of Humanity: A New History of Old Europe"
Reich D. (2018), "Who We Are and How We Got Here"
Tomasello M. (2018), "Becoming Human: A Theory of Ontogeny"
אני מבקש להודות לארכיאולוגים רן ברקאי ויורם כהן שהואילו לקרוא טיוטה של המאמר ולהחכימני בהערותיהם. האחריות לכל הכתוב היא כמובן עלי בלבד. י.ג.}}