הפודקסט על מרקס, פרק אחד עשר, "כמה עולה כוח עבודה"

בפרק ה-11 של הפודקסט על מרקס  אני משיב סוף סוף לשאלה "כמה עולה כוח עבודה" ומסביר את סגולתה המיוחדת של העבודה האנושית כמייצרת ערך-עודף: ערכה של העבודה בתורת סחורה קטן מן הערך הכלכלי שהיא מייצרת. ההפרש הזה הוא הערך העודף (או עודף הערך). הבעלים גורף אליו את הערך העודף של עבודת הפועלים. זהו הרווח שלו, וזהו הניצול.

מקורות:

  • הציטוטים מן הקפיטל הם מעמ' 138-140
  • קישור לספר Private Government" by Elizabeth Anderson" באתר אמזון
  • אפילו באתר הוצאת עם עובד כבר אין איזכור לרומן "מטלו" מאת ואסקו פראטוליני. מן הסתם תוכלו למצוא אותו בכמה ספריות. הדיאלוג שציטטי מופיע בעמ' 164, אבל הספר כולו ראוי.
  • הסרט "מטלו" ביוטיוב (איטלקית עם כתוביות באנגלית). לא ראיתי אז אין לי מושג אם הוא טוב ועד כמה הוא דומה לספר.
בתמונה: זה מה שמתחולל בימים אלה מתחת לאולפן ההקלטות שלי. צילמתי את זה רק כדי שתעריכו עוד יותר את עבודתו של איש הסאונד שלי יאיר.

הפודקסט על מרקס, פרק שמיני, "העבודה המנוכרת", חלק ב

בפרק השמיני של הפודקסט על מרקס, שהוא החלק השני של הדיון בעבודה המנוכרת, אני מברר שני רעיונות עיקריים של מרקס:
האחד, שבתנאיו של אופן-הייצור הקפיטליסטי האדם מתנכר לבני האדם האחרים
השני, שהאדם מתנכר למהותו האנושית.
אלה הם המאפיינים הרביעי והשלישי (בהתאמה) של העבודה המנוכרת, כפי שמציגם מרקס בפרק הרביעי של "כתבי היד הכלכליים פילוסופיים".

מצורפים המקורות המוזכרים בפרק, לפי סדר הופעתם:

הסרט "Man Friday" ביוטיוב (אנגלית)

"לשאלת היהודים" (קרל מרקס. הקטעים המצוטטים לקוחים מעמודים 42 ו-52)

"נאום על כבוד האדם" (ג'ובני פיקו דה-לה-מירנדולה)

"המאמר על אי השוויון" (ז'אן-ז'אק רוסו, הקטעים המצוטטים לקוחים מעמודים 32-34)

"כתבי היד הכלכליים פילוסופיים" פרק ד: "העבודה המנוכרת" (קרל מרקס)

How 87% of people either disliking or hating their job became normal – Things that matter

לא צמח בר

רחל שפירא

היום, ה 25 בחודש יולי, שנת 2022, חוגגת הפזמונאית רחל שפירא, בת קיבוץ שפיים וחברת הקיבוץ עד היום, את יום הולדתה ה-77. רחל שפירא היא פזמונאית פורה ונפלאה, שנתנה לנו כמה מן היצירות הגדולות של הפזמונאות בעברית.

 

את הדברים הבאים, המתרוצצים בראשי כבר כמה שנים, החלטתי להעלות עתה על הכתב לכבודה.

להמשיך לקרוא לא צמח בר

הפודקסט על מרקס, פרק שביעי, "העבודה המנוכרת" חלק א

בפרק זה אני מתחיל לברר את מושג "העבודה המנוכרת" והמשמעויות של מושג זה בהגותו של מרקס. נושא זה יעסיק אותנו גם בשני הפרקים הבאים.
הפרק מוקדש לכל המאזינים הממלמלים בקוצר רוח: "מתי כבר הפודקסט על מרקס יתחיל לכסח ת'צורה לקפיטליזם?". אז בבקשה, הנה אנחנו מתחילים

מקורות:

מעתה אשתדל לתת לינקים לאתר "הספריה הסוציאליסטית" (בעברית) – פרוייקט נפלא מבית היוצר של החבר רענן שמש פורשנר. רענן אוסף ומעלה לספריה הוירטואלית (כמעט) כל טקסט הכתוב בעברית (מקור או תרגום) ואשר אפשר להגדירו כסוציאליסטי (בפרשנות מרחיבה של המושג).

"העבודה המנוכרת" (פרק רביעי של "כתבי היד הכלכליים פילוסופיים")

"הקפיטל" ספר ראשון (הציטוט בסוף הפרק לקוח מעמוד 149-150)

"מה חדש במדע (מסה בג' חלקים)" מאת מאיר אריאל

Modern slavery in the fashion industry                                  בתמונה: פועלות במפעל טקסטיל בקמבודיה

הפודקסט על מרקס, פרק שישי, "בראשית היה הברטר"

בפרק השישי של הפודקסט על מרקס אני בוחן את המושגים "סחורה", ו"סחר חליפין" ("ברטר"), תוהה, יחד עם הכלכנים הקלאסיים, על מקורו של הכסף ומציג את "תורת הערך של העבודה". כל זאת כהכנה לדיון של מרקס באופן הייצור הקפיטליסטי, שבו כוח-העבודה האנושי מופיע כסחורה בשוק הסחורות.

מקורות:
אפלטון, הספר השני של "הפוליטיאה" הדיון על חלוקת העבודה, סחר החליפין והמטבע מופיע בעמ' 216-221.
אריסטו, "הפוליטיקה", ספר ראשון (קטע) הדיון על ערך השימוש, ערך החליפין, סחר החליפין והמטבע מתחיל בעמ' 43.
ג'והן לוק, "המסכת השניה על הממשל המדיני", פרק 5 ("על הקניין"), סעיפים 27, 28 ו-43.
 Money: The Unauthorized Biography" by Felix Martin"
 Debt: The first 5,000 years" by David Graeber

 

בתמונה: "בראשית היה הברטר" בעקבות מיכלאנג'לו (או: "ראיה ניצחת להיותי חסר כל כשרון להמחשות גרפיות")

 

 

הפודקסט על מרקס, פרק חמישי, "חתיכת עבודה"

בפרק החמישי של הפודקסט על מרקס אני דן במושג "עבודה" ומברר כמה ממשמעויותיו והשלכותיו בהגות ובמציאות החברתית. זאת, בעיקר כהכנה לדיון של מרקס על אודות הניכור והניצול שבעבודה השכירה.

קישורים לטקסטים שעליהם מבוססים הדברים בפרק:

"כתבי היד הכלכליים פילוסופיים" של מרקס (מתוך "הספריה הסוציאליסטית", באדיבות החבר והספרן הבלתי נלאה רענן שמש פורשנר)
אפלטון, פוליטיאה, ספר ב (הדיון בהקמת המדינה וחלוקת העבודה בתוכה מתחיל בעמ' 216)
סמית אדם, עושר העמים, פרקים א-ב ועמוד אחד מפרק ח

בתמונה: חברי להקת הרוק האוסטרלית "גברים בעבודה"
("Men at Work") – לאלה מאתנו שכבר היו בסביבה בתחילת שנות השמונים

הפודקסט על מרקס, פרק שלישי, "איש הקרח"

בפרק זה אני ממשיך ומסביר את המטיריאליזם ההיסטורי של מרקס, ומצרף אל הדיון את המושג המאתגר "תודעה". אגב כך גם מתברר "מותר האדם מן הבהמה" על פי מרקס.

גירסה מתורגמת ומוערת של "האידאולוגיה הגרמנית" שהוציאה תנועת בנק"י. בפודקסט אקרא חלק מן הקטעים המסומנים בטקסט באפור.

אתר המוזיאון הארכיאולוגי של דרום טירול בעיר בולצנו שבאיטליה – המוזיאון שבו מוצגים אוצי איש הקרח וחפציו

זה לא אוצי איש הקרח כמובן, אלא השחקן יורגן פוגל בסרט עלילתי מ 2017
שנעשה בהשראת דמותו של אוצי. לא ראיתי את הסרט כך שאיני יכול להעיד
על טיבו, אבל שחזור הביגוד והציוד של אוצי נראה אמין למדי (אם כי אוצי
האמיתי לא הספיק להשלים את הכנתם של הקשת והחיצים שנמצאו לצד
גופתו).

הפרק הרביעי יעלה ביום חמישי, 2 ביוני

הפודקסט על מרקס, פרק שני, "דיאלקטיקה של צרכים וסיפוקים"

לכבוד יום הולדתו ה 204 של קרל מרקס, העלתי לרשת את הפרק השני בפודקסט על מרקס.
בפרק זה אני מתחיל לברר את המושג הסבוך "מטיריאליזם היסטורי" (או "מטיריאליזם דיאלקטי").

מאז עליתי לאוויר ביום ראשון ה 1 במאי קרו המון דברים:

ראשית, הלך לעולמו החבר היקר אילן גילאון ולכן הפודקסט על מרקס יוקדש מעתה לזכרו.

שנית, למדתי שלהעלות פודקסט זה הרבה יותר מסובך ממה שחשבתי אבל בד בבד
למדתי, שלישית, שיש הרבה אנשים טובים שיכולים ורוצים לעזור לי.

אז בעזרתו הנפלאה של החבר עומר לובי לובטון אני עומל על "חשיפת" הפודקסט על מרקס לכל האפליקציות שאתם שומעים בהן פודקסטים. בחלק מהן הפרוצדורה עלולה לקחת אפילו שבועיים, אז סבלנות. בינתיים אפשר להאזין לפרק השני כאן.

<>
במרכז הדיון שלנו יעמוד החיבור של מרקס ואנגלס "האידאולוגיה הגרמנית". בקובץ המצורף, גירסה מלאה, מתורגמת ומוערת של "האידאולוגיה הגרמנית" שהוציאה תנועת בנק"י לפני שנים (פרוייקט נהדר!). בפודקסט אקרא חלק מן הקטעים המסומנים בטקסט באפור.

הפרק השלישי יעלה בעוד שבועיים, ב 19 במאי

תגובות, שאלות, הערות, ביקורות והצעות יתקבלו בברכה.

על "ארץ הנוודים": מעין ביקורת קולנוע

 

הסרט "ארץ הנוודים" מעוגן בהקשר ספרותי וקולנועי ברור. "ענבי זעם" בראש ובראשונה, אבל גם סרטי-מסע וספרי-מסע אחרים מן התרבות האמריקאית. יש לסרט גם הקשר אחר: יצירות דיסטופיות המתארות את אמריקה (או העולם) שלאחר הקטסטרופה (ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה כאלה נפוצים, כך נדמה, היום יותר מבעבר). בדרך כלל מדובר ביצירות של בידור זול (כמו סדרת "מקס הזועם" למשל). אבל בידיהם של יוצרים מחוננים כמו קורמאק מקארתי והאחים כהן מנפיק הז'אנר הזה גם יצירות מופת. האם "הדרך" ו"לא ארץ לזקנים" נכחו בתודעתה של במאית "ארץ הנוודים" קלואי ז'או? אינני יודע. אבל הספרים (והסרטים) הללו נכחו בתודעתי בכל זמן הצפייה.

להמשיך לקרוא על "ארץ הנוודים": מעין ביקורת קולנוע